ג'ון פטרסון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתת-מין |
מ אבידות ⭠ אבדות (באמצעות WP:JWB) |
||
שורה 52:
בראשית המלחמה שירת פטרסון בחזית פלנדריה, אך לא הצליח לקבל תפקיד פיקודי מתאים. הוא עבר משם לאלכסנדריה שבמצרים, לצד שני גנרלים ששרתו שם והכירו אותו עוד ממלחמת הבורים, גנרל דאדלי וגנרל מקסוול. כשנה לאחר פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], ב-[[1915]], ייסדו [[יוסף טרומפלדור]] ו[[זאב ז'בוטינסקי]] גדוד עברי ב[[מצרים]] ופטרסון קיבל בעזרת שני הגנרלים ידידיו - בעיקר הגנרל סר ג'ון מקסוול, שהיה המפקד הכללי של הצבא הבריטי במצרים באותה עת - את מבוקשו: הוא מונה למפקדו של הגדוד העברי, שנקרא: [[גדוד נהגי הפרדות]] ציון. לסגנו מונה יוסף טרומפלדור, לרופא הגדוד מונה הד"ר [[משולם ליבונטין]]{{הערה|[[יהושע בן-אריה]], (עורך), '''"ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת"''', הוצאת משכנות שאננים, [[יד יצחק בן-צבי]], ירושלים, 2003, פרק : "התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרופ' שמואל ניסן (קצנלסון), עמוד 331}}.
ב-[[1 באפריל]] [[1915]] השביע הרב הראשי של אלכסנדריה, הרב רפאל דלה פרגולה את 500 המתנדבים היהודים הראשונים של הגדוד וב-[[17 באפריל]] הפליג גדוד נהגי הפרדות, מאלכסנדריה לחזית [[מערכת גליפולי|גליפולי]]. מ-[[25 באפריל]] 1915 עד [[9 בינואר]] [[1916]] נמשכה המערכה. מרבית חיילי הגדוד חלו, נפצעו או מתו ורק מעטים חזרו לאלכסנדריה בריאים ושלמים. בין החוזרים חולים, היה גם פטרסון. הוא נשלח חזרה לבריטניה וטרומפלדור סגנו קיבל את הפיקוד על שאריות הגדוד עד לפירוקו הסופי ב-[[26 במאי]] 1916. בסך הכל, למרות
פטרסון כתב בספרו ש[[יהודה המכבי]] היה חש במחנה שלו כמו בבית: "בכל מקום היה שומע את הלשון העברית המדוברת ורואה היה חיל-קטן של בני יהודה המתאמנים על פי אותן מילות פיקוד שהוא עצמו היה מפקד בהן, על אותם חיילים גיבורים שנלחמו באצילות כה גדולה...תחת דגלו"{{הערה|[[תום שגב]], '''ימי הכלניות''', עמ' 87; עמ' 444, הערה 57.}}.
| |||