רב אדא בר אהבה – הבדלי גרסאות

 

==מתורתו==

רב אדא בר אהבה דן בחיובים המשפטיים ההדדיים שבין הבעל לאשתו. כידוע, [[מעשי ידיה]] של האישה ניתנים לבעלה תמורת [[חיוב מזונות|חיוב המזונות]] שלו כלפיה, ואילו במוֹתר מעשי ידיה של האישה (שווי מעשה ידיה הגדול ממה שהיא מחויבת לעבוד, חמישה סלעים) נחלקו האמוראים: הגישה הידועה והמקובלת היא ש[[חיוב מזונות|חיוב המזונות]] הוא חלף מעשי ידיה, ותחת מותר מעשי ידיה חייב הבעל לתת לה מעט [[דמי כיס]] - מעה כסף בכל שבוע לצרכים קטנים, וכן היא דעת [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]]. אך דעתו של רב אדא בר אהבה שונה, ולפיה [[חיוב מזונות|חיוב המזונות]] כלפי האישה בא תמורת מותר מעשי ידיה, ואילו מעת הכסף שנותן לצרכיה היא תחת מעשי ידיה. בתלמוד{{הערה|{{בבלי|כתובות|נח|ב}}.}} הוסבר כי הם חולקים ב[[סברא]]: לפי רב ושמואל מסתבר כי חז"ל תיקנו את חיוב המזונות שמצוי וקיים תמיד תמורת מעשי ידיה המצוי יותר (מאשר מותר מעשי ידיה שלא קיים תמיד), ואילו מעת הכסף שהיא חיוב חד פעמי נתקנה תמורת מותר מעשי ידיה שמצוי פחות, ואילו לפי רב אדא בר אהבה מסתבר שחז"ל תיקנו את מעת הכסף שהיא סכום קצוב תמורת מעשי ידיה שגם הוא סכום קצוב, חמישה סלעים{{הערה|שם=סד|{{בבלי|כתובות|סד|ב}}.}}. בין שיטת רב ושמואל לשיטת רב אדא יש נפקותא הלכתית: במקרה שהבעל מעניק לאשה אוכל לצרכיה אך אינו מעניק לה מעה כסף כדמי כיס, הרי שלפי רב ושמואל שחיוב המזונות הוא תחת מעשי ידיה, אזי יהיו מעשי ידיה שייכים גם הלאה לבעל ורק מותר מעשי ידיה שתחת מעת הכסף לא יהיה של הבעל, אך לפי רב אדא בר אהבה ההפך הוא הנכון, ובמקרה כזה רק מותר מעשי ידיה יהיה שייך לבעלה, אך לא מעשי ידיה.