הבדלים בין גרסאות בדף "מחלף מסובים"

נוספו 6,658 בתים ,  לפני 4 חודשים
אין תקציר עריכה
(הספארי ==> הספארי ברמת גן)
 
יש המזהים את מיקומה של [[בני ברק (יישוב עתיק)|בני ברק]] הקדומה ב[[תל בני ברק|תל שנמצא בפינה הדרום מערבית של מחלף מסובים]], דרומית ל[[רמת גן]] בשטחו של [[פארק אריאל שרון]]{{הערה|{{מעריב||ינסו לחשוף בבקעת אונו את בני ברק ההיסטורית|1968/12/19|01100}}}}. שמו של המחלף אף בא מן הקטע הבא ב[[הגדה של פסח]]: {{ציטוטון|מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית}}.
 
 
==השוק הסיטונאי החדש==
ב-[[1998]] איתר משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל שטח של 350 דונם סמוך ל[[מחלף מסובים]] להקמת השוק החדש{{הערה|{{גלובס||המינהל ומשרד החקלאות החליטו להעביר השוק הסיטונאי לצומת מסובים|79327|7 בדצמבר 1998}}}}, וב-1999 פורסם מכרז לתכנון השוק{{הערה|{{גלובס|דליה טל|המינהל בוחן 4 הצעות לשוק הסיטונאי החדש|173362|18 באוקטובר 1999}}}}. חברת "צנובר יועצים" זכתה במכרז לתכנון השוק, יחד עם חברת SEMMARIS הצרפתית, המנהלת את [[השוק הבינלאומי של רנז'יס|רנז'יס, השוק הסיטונאי של פריז]], ומשרד האדריכלים אורבך. התוכנית שהוגשה בשטח כולל של 230 דונם; מהם 80 דונם מיועדים למסחר בירקות ובפירות, 24 דונם מיועדים למסחר בפרחים ובעציצים, 40 דונם מיועדים לשטחי קירור ואחסנה, 55 דונם מיועדים למנהלה, שירותים, מלונית שתשרת את הנהגים וחניה, ו-30 דונם ישמרו לעתודה, להגדלת נפח השוק בעתיד{{הערה|{{גלובס|דליה טל|שוק סיטונאי חדש, ליד מסובים|447395|29 באוקטובר 2000}}}}. ב-[[2001]] התקבלה החלטת הממשלה על הקמת השוק הסיטוני החדש, "שנועד להביא להפחתה בפער התיווך ולעלייה באיכות התוצרת החקלאית, לרווחת הצרכנים והחקלאים". ב-2002 הוא אושר בוועדה המחוזית{{הערה|{{גלובס|שרון קדמי|הוועדה המחוזית תפקיד את תוכנית השוק הסיטונאי החדש ליד מסובים|592986|11 ביוני 2002}}}}. ראש עיריית תל אביב [[רון חולדאי]] יזם מהלך להקמת איגוד ערים בגוש דן לניהול השוק{{הערה|{{גלובס|שרון קדמי|חולדאי מחפש הכנסות: יוזם איגוד ערים לניהול השוק הסיטונאי החדש|629093|24 באוקטובר 2002}}}}, אך שר החקלאות [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]] הודיע שהוא יוקם על ידי [[חברה ממשלתית]] חדשה{{הערה|{{גלובס|מיכל רוה|השר כץ: אקדם את העברת השוק הסיטונאי בתל-אביב למסובים בקבינט הכלכלי|787295|8 באפריל 2004}}}}. הפרויקט לא קודם במשך מספר שנים ולאחר סגירת השוק בתל אביב הוא עבר לצריפין ב"אופן זמני" עד להקמת שוק קבוע.
 
באוקטובר [[2010]] שוב התקבלה החלטת ממשלה על הקמת השוק, שיהיה בבעלות המדינה וינוהל בידי חברה ממשלתית שתבחר בקבלן הקמה באמצעות מכרז BOT - [[בנה-הפעל-העבר]]{{הערה|{{TheMarker|עמירם כהן|השוק הסיטוני במסובים יוצא לדרך: הקמתו מוצעת למכרז BOT בהשקעה הנאמדת ב-160 מיליון שקל|1.590252|6 באוקטובר 2010}}{{ש}}{{TheMarker|אורה קורן|עלות הקמת השוק הסיטוני לפירות וירקות: 390 מיליון שקל|1.1695623|29 באפריל 2012}}}}. לצורך הקמתו נוסדה בפברואר [[2011]] החברה הממשלתית, "'''חברת שוק סיטוני לישראל בע"מ'''", שפרסמה ביוני [[2013]] מכרז להקמת השוק{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|שופרסל, מגה ורמי לוי לא יתמודדו במכרז להקמת השוק הסיטוני|1.2053742|24 ביוני 2013}}}}. ביולי 2013 מונה אלכס ויסמן למנכ"ל החברה, שהבטיח שהשוק יפעל לקראת סוף [[2014]] ושקביעת המחירים של הירקות והפירות בשוק תהיה על בסיס נתונים שיוזרמו בזמן אמת לחדר בקרה ממוחשב{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|חברת השוק הסיטוני מציעה שיטה מקוונת למחירון פירות וירקות|1.2111577|1 בספטמבר 2013}}}}. ויסמן התפטר מתפקידו לאחר שנה, על רקע טענות לאי-סדרים ובזבוז תקציבי בחברה{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן|מדוע התפטר מנכ"ל השוק הסיטונאי בצומת מסובים?|1000955898|17 ביולי 2014}}}}. לאחר שלא הצליחה לקדם את הפרויקט, הודיע באפריל 2018 משרד החקלאות כי החברה תיסגר עד לסוף שנת [[2018]]{{הערה|{{דבר ראשון|עמר כהן|כלכלת שוק|122581|24 באפריל 2018}}}}.
 
במאי [[2019]] פרסם [[מבקר המדינה]] דוח על הפרויקט, בו כתב:{{ציטוטון|העובדות שנפרשו בפרק זה בדבר הטיפול בהקמת השוק הסיטוני ב-17 השנים האחרונות משקפות שורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות בפעולת הממשלה, והתוצאה היא שמהבחינה המעשית מצב הדברים בשנת 2018 דומה למצבם ב-2001. הטיפול הממשלתי רב השנים בנושא זה התאפיין בהתנהלות אטית שגבלה לעתים בגרירת רגליים; בפעולה לא החלטית וקושי להכריע בסוגיות כלכליות ומשפטיות של הפרויקט; בהחלפת נתיבי היישום אחת לכמה שנים בשל חוסר יכולת להוציא לפועל החלטות; בחוסר יכולת להתמודד עם סירוב של רשות מקומית לפעול ליישום החלטת הממשלה, דבר שהוביל לסיכול היכולת ליישמה; בחוסר יכולת למצות את פעולותיה של חברה ממשלתית שהוקמה ליישום החלטת הממשלה, עד כדי החלטה על פירוקה וסגירתה; ובהוצאת משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון}}{{הערה|{{דבר ראשון|עמר כהן|כישלון בסיטונאות|183482|6 במאי 2019}}}}.
 
==Park Central==
בשנת 2019 החלו לבנות מזרחית למחלף פארק משרדים להייטק הכולל כ-126 דונם עם 13 מגדלי משרדים בתכנון משרד יסקי-מור-סיון אדריכלים בשטח כ-350000 מ"ר למסחר ותעסוקה, וכ-35 דונם שטחים ציבוריים פתוחים.
 
 
 
== לקריאה נוספת ==
896

עריכות