הכרזת כורש – הבדלי גרסאות

יש לציין כי במקביל לשם המודרני "הכרזת כורש" שהתקבל בקרב חוקרי ההיסטוריה בעקבות ה[[ממצא ארכאולוגי|ממצא]], השם התנכ"י להכרזה זו הוא: '''רִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ'''{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ג|ז}}}}.

*מניע אסטרטגי: כורש רצה לכבוש את [[מצרים]] ולשם כך הוא נזקק ליישוב יהודי שלא ישתף פעולה עם מצרים ב[[ארץ ישראל]], שגובלת עם מצרים. כורש ראה בהקמת פחוה יהודית בארץ ישראל, על גבול ממלכתו, ערובה להגנה על אותו חלק של הגבול המערבי של ממלכתו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=יואב בן-דב, אילנה שמיר, זהבה כנען|שם=אינציקלופדיית אביב חדש (כרך 9)|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=2004|עמ=107-108}}</ref>.

*מניע פוליטי-מדיני: כורש רצה לרכוש את נאמנות העמים ובמיוחד את אהדת שכבת הכהונה כדי למנוע [[מרד]] מצדם וליצור שקט ב[[מונרכיה|ממלכה]]. לכן, כורש נהג במדיניות של סובלנות, בניגוד למדיניות מלכי [[אשור]] ו[[בבל]] שנהגו [[גלות|להגלות]] את העמים שכבשו על מנת שלא יוכלו [[מרד|למרוד]] בשלטון. היו מקרים שבהם הוא השאיר את השלטון בארצות שכבש בידי שליטים מקומיים, במידהאם וישמרוישמרו אמונים לשלטון [[ממלכת פרס|פרס]]. הוא גם מינה יועצים ופקידים מקרב העמים הכבושים, ולא הכביד עליהם במסיםבמיסים כדי שיישארו נאמנים אליו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ד"ר קציעה אביאלי - טביביאן|שם="מסעות בזמן - ממדינת מקדש לעם הספר"|מקום הוצאה=|מו"ל=מטח|שנת הוצאה=2008|עמ=13-14}}</ref>.

*מניע דתי: כורש מדבר בשם האלוהים משום שאמונתם של מלכי [[האימפריה הפרסית]] הייתה פוליתאיסטית, וכורש כיבד בכל מקום אותו כבש את האל המקומי. חוקרים סבורים כי ה[[פוליתאיזם]] של כורש קשור למדיניותו הסובלנית. הודות לאמונתו, כורש יכלהיה יכול להציג את עצמו בפני היהודים כשליח אלוהי ישראל, ובאותו זמן גם להציג את עצמו בפני הבבלים כשליח האלים שלהם. לכן, כמו שהרשה לעמים אחרים להחזיר את פסלי האלים שלהם אשר הוגלו מ[[מקדש|ממקדשיהם]]יהם על ידי מלכי בבל, כך הוא נתן ליהודים לבנות את [[בית המקדש]] ואפילו דרש מפקידיו להשיב את כלי בית המקדש שנלקחו מבית המקדש על ידי [[נבוכדנצר השני|נבוכדנאצר]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=ד"ר קציעה אביאלי - טביביאן|שם="מסעות בזמן - ממדינת מקדש לעם הספר"|מקום הוצאה=|מו"ל=מטח|שנת הוצאה=2008|עמ=14}}</ref>.

* {{הארץ|[[דנה הרמן]]|בריטניה ואיראן שוב מתעמתות. אבל הפעם בגלל ממצא ארכאולוגי|1.1189872|19 בפברואר 2010}}