הבדלים בין גרסאות בדף "פרעות קישינב"

מ
בוט החלפות: ארצות הברית, ביניה\1
(הרחבת פתיח, תמונות)
מ (בוט החלפות: ארצות הברית, ביניה\1)
'''פרעות קישינב''' (ב[[יידיש]]: '''קישינעווער שחיטה''' או '''קישנעווער פאגראם''') היו [[פרעות]] נגד [[יהודים]] שהתרחשו בשנת [[1903]] ובאופן מצומצם יותר ב-[[1905]] בעיר [[קישינב]] שב[[בסרביה]] (אז חלק מ[[האימפריה הרוסית]], כיום ב[[מולדובה]]). הפרעות היו על רקע הסתה [[אנטישמית]] מטעם עיתונות רוסית בתמיכת ממשלת רוסיה. בפרעות נרצחו עשרות יהודים, עוד עשרות נפצעו באופן קשה, מעל 500 נפצעו קל ומעל ל-700 בתים ועסקים רבים נבזזו ונהרסו.
 
העיתונות הרוסית התעלמה מן הפרעות. לעומת זאת היו מספר סופרים רוסים שגינו את הפרעות והאשימו בהן את ממשלת רוסיה - בינהםביניהם [[ולדימיר קורולנקו]] [[לב טולסטוי]] ו[[מקסים גורקי]]. העיתון [[ניו יורק טיימס]] התייחס מיד לפוגרום, וטען כי המשטרה המקומית לא ניסתה לעצור אותו. הדיווחים תפסו את תשומת הלב של הקהילה העולמית וגרמו לגינויים שונים במערב.
 
הפרעות השפיעו על ה[[ציונות|ציונים]] הראשונים - בין היתר הן עודדו את [[בנימין זאב הרצל]] להציע את [[תוכנית אוגנדה]] והיוו השראה לרעיון ההגנה העצמית של [[זאב ז'בוטינסקי]]. הם גם הובילו לקרבה גדולה יותר בין יהדות ארצות הברית לבין יהדות רוסיה. מספר אמנים יהודים כתבו יצירות על הפרעות, הידועות בהן הן [[פואמה]] "[[בעיר ההריגה|בְּעִיר הַהֲרֵגָה]]" והשיר "[[על השחיטה|עַל הַשְּׁחִיטָה]]" מאת [[חיים נחמן ביאליק]].
 
== תוצאות==
[[קובץ:1904 Russian Tsar-Stop your cruel oppression of the Jews-LOC hh0145s.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ליתוגרפיה]] מאת המאייר האמריקני Emil Flohri, בעקבות הפוגרום ב-[[1903]] "ארה"בארצות הברית לצאר הרוסי: הפסק את הדיכוי האכזרי של היהודים". האיור מתאר את נשיא [[ארצות הברית]] [[תאודור רוזוולט]] נוזף ב[[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|צאר ניקולאי השני]] כאשר הוא מצביע על יהודים בורחים - "[[יהודי רוסיה|יהודי רוסי]]" הסוחב על גבו שק כבד הנושא את הכיתוב "[[דיכוי]]". מן השק משתלשלות משקולות שעליהן התוויות "[[אוטוקרטיה]]", "[[שוד]]", "אכזריות", "[[התנקשות]]", "הולכת-שולל" ו"[[רצח]]". ברקע, מימין, נראה יישוב יהודי עולה באש.]]
פרעות קישינב תפסו את תשומת הלב של הקהילה העולמית אך למרות זעקת העולם, רק שני גברים נשפטו לשבע וחמש שנות מאסר, ועשרים ושניים איש נידונו לשנה או שנתיים מאסר. [[גנריך סליוזברג]] ייצג את הנפגעים בבתי המשפט.