אריה דרעי – הבדלי גרסאות

בינואר [[1997]] התקיימה הצבעה על תוכניתו של ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] להעביר חלקים מהעיר [[חברון]] ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]], במסגרת הסדר. ש"ס הצביעה בעד ההסדר. ימים ספורים לאחר מכן פירסמהפרסמה כתבת [[הערוץ הראשון]], [[איילה חסון]], שהצבעת אנשי ש"ס בעד הסכם חברון הייתה חלק מעסקה שבה סוכם כי ליועץ המשפטי לממשלה ימונה [[רוני בר-און]] (לימים חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל), שנראה לדרעי כיועץ משפטי נוח לעניינו. מינויו של בר-און ליועץ המשפטי התקבל במורת רוח בקהילה המשפטית והיו רבים שסברו שחסרים לו האישיות והידע המשפטי המתאימים לתפקיד, דבר שהביא להתפטרותו המהירה (למעשה, בר און שימש כיועץ משפטי למשך סוף-שבוע אחד, מיום חמישי שבו מונה ועד יום ראשון שבו התפטר).

באפריל [[1997]] פירסמופרסמו היועץ המשפטי החדש, [[אליקים רובינשטיין]] ופרקליטת המדינה [[עדנה ארבל]] דו"ח על הפרשה. לדבריהם, כנגד רוב המעורבים בפרשה ובהם בנימין נתניהו ושר המשפטים [[צחי הנגבי]], אין להגיש כתבי אישום מ[[חוסר ראיות]], אך כנגד דרעי נמצאו ראיות כי בהתנהגותו דבק רבב פלילי וכי יש להגיש כנגדו כתב אישום.