אינטליגנציה רגשית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: אזכור |
||
שורה 7:
ב-[[1940]], [[דייוויד וקסלר]] התייחס להשפעת הגורמים הלא-קוגניטיביים על התנהגות, וציין כי הניסיון לשרטט [[מודל]] לאינטליגנציה האנושית לא יהיה שלם ללא תיאור מקיף של גורמים אלו{{הערה|שם=baron06|1= Bar-On, R. (2006). The Bar-On model of emotional-social intelligence (ESI). Psicothema, 18, supl., 13-25. }}. בדומה לכך, הווארד גארדנר (1975) בהציגו את [[תאוריית האינטליגנציות המרובות]] כלל בתוכן את האינטליגנציה האישית, המורכבת מרכיב תוך אישי ורכיב בין אישי{{הערה|1= Smith, M. K. (2002) "Howard Gardner and multiple intelligences", the encyclopedia of informal education, Downloaded from http://www.infed.org/thinkers/gardner.htm on October 31, 2005. }}. לפיכך, ניתן לראות כי בהתפתחותו ההיסטורית של המונח המכנה המשותף של העוסקים בנושא הוא אמונה כי ההגדרות המקובלות לאינטליגנציה לוקות ביכולתן להסביר את תוצאות התנהגותנו באופן שלם.
{{הערה|שם=salovey90|1=Salovey, P. & Mayer, J.D. (1990) [http://www.unh.edu/emotional_intelligence/EI%20Assets/Reprints...EI%20Proper/EI1990%20Emotional%20Intelligence.pdf "Emotional intelligence"] Imagination, Cognition, and Personality, 9, 185-211 }}. מחקרם של מאייר וסאלוביי חקר את [[הבדלים בין אישיים|ההבדלים]] הקיימים בין אנשים שונים ביכולת לזהות את הרגשות של עצמם ושל אנשים אחרים ולהתגבר על בעיות רגשיות. עבודתם של מאייר וסאלוביי הייתה עבודת מחקר אקדמית, והיא לא זכתה ל[[פרסום]] רב מעבר לגבולות קהילת המחקר האקדמי.
|