בני דת משה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 8:
המענה שהתגבש בהדרגה, למרות התנגדות עזה מצד גורמים שמרניים, היה הכללת היהודים כאזרחים שווים ושילובם בחברה הכללית. מהלך כזה חייב הן חיסול גורף של המאפיינים הקורפורטיביים בקהילה היהודית והן טמיעה תרבותית: מדינות אירופה המחולנות, שדיכאו את שלטון הנצרות בתוכן, עמדו על מתן חופש דת ליהודים ועל זכותם להיוותר באמונתם, אך היו נכונות להמשיך לאפשר רק את הרכיבים ה"דתיים" המובהקים בקיום היהודי. ההפרדה בין "חילוניים" ל"דתיים", ששורשיה בנצרות, הוחלה באופן שרירותי על המסורת היהודית, אך הייתה זרה לה. במקום ישות מעמדית-משפטית שכל חבריה מחויבים לחוקיה הציבוריים והפרטיים מתוקף השתייכותם אליה מלידה, נדרשה היהדות להפוך ל"דת", שעיקר מהותה הוא פולחני ואמוני.{{הערה|Leora Batnitzky, How Judaism Became a Religion: An Introduction to Modern Jewish Thought, Princeton University Press, 2011. עמ' 18–19. להלן '''בטניצקי'''.}}{{הערה|Todd Engelman, Continuities and Discontinuities in Constructions of Jewishness in Europe, 1789–1945.{{כ}} בתוך: Raymond Grew (עורך), The Construction of Minorities: Cases for Comparison Across Time and Around the World. הוצאת אוניברסיטת מישיגן, 2001. עמ' 129. להלן '''אנגלמן'''.}}
היהודים הראשונים שפעלו כדי להתאים את היהדות
במקביל, [[המהפכה הצרפתית|צרפת המהפכנית]] דיכאה בתוקף את הקורפורציות השונות, ועמדה על ביטולן והפיכת כל האזרחים לשווים. ב-23 בדצמבר 1789 נדרש המרקיז דה קלרמון-טונר לשאלת היהודים ב[[האספה הלאומית (צרפת)|אספה הלאומית]] והצהיר: {{ציטוטון|עלינו לשלול הכל מהיהודים כאומה ולתת להם הכל כיחידים.}} ב-1791 העניקה צרפת [[שוויון זכויות]] מלא והחלה, לפחות להלכה, לראות בהם צרפתים בני דת אחרת, במקום אומה זרה בעלת חוקים משלה.{{הערה|[[דייוויד מאיירס]] (עורך), [[יוסף חיים ירושלמי]] The Faith of Fallen Jews: Yosef Hayim Yerushalmi and the Writing of Jewish History. University Press of New England, 2013. עמ' 261.}}
|