גזרות אדריאנוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ציפייה
שורה 8:
במסגרת ביקוריו בפרובינקיות הוא הגיע לביקור ב[[ארץ ישראל]] בשנת 129. לכבוד ביקורו נסללו כבישים, הוקמו גשרים ושווקים ואף נבנו ערים חדשות. הקיסר נפגש עם חכמי ישראל, בהם [[רבי יהושע בן חנניה]], רבו של [[רבי עקיבא]], ועורר ציפיות בעם כי הוא מתכוון לפתור את הבעיות השונות בדרכי שלום ואף לבנות מחדש את [[בית המקדש]]. במטבע שהטביע נראה הקיסר, כאשר לצדו אישה (המסמלת את יהודה) המקריבה לו קורבן וילדים המגישים לקיסר כפות [[תמר (עץ)|תמרים]], אות לשלום ולאחווה. בניגוד למטבעות שנטבעו בפרובינקיות אחרות, מטבע זה מתעלם באופן מופגן מתרבותם של היהודים, אף שהיו רוב התושבים בפרובינקיה. במקורות יהודיים הוא תואר כמי שמנהל שיח אמפתי עם ר' יהושע בר חנניה בענייני יהדות.
 
אולם התקוות שניתלו באדריאנוס נכזבו, על פי מקורות יהודיים מכיוון שהקיסר חזר בו מהבטחתו לבניית בית המקדש, בשל הוצאת דיבה של ה[[שומרונים]], שטענו כי היהודים מתכננים מרד{{הערה|1= "כיוון שהגיע כתב המלך התחילו בוכים. בקשו למרוד במלך." ({{מדרש|בראשית|סד}})}}. ההיסטוריון הרומאי [[דיו קסיוס]], מקור עיקרי של תקופה זו, טוען כי החלטתו של [[אדריאנוס]] לייסד בירושלים — בעת שביקר בעיר בשנת 130 — קולוניה צבאית בשם 'איליה קפיטולינה', ובה מקדשים ל[[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]] ול[[אפרודיטה]], הם שגרמו למרד. יש המשלבים שתי סיבות אלו כאחד וטוענים כי הקיסר הבטיח ליהודים לבנות את ירושלים, אבל בעיני רוחו הוא ראה אותה כעיר הלניסטית. על פי ספרטיאנוס (הביוגרף של אדריאנוס ב[[היסטוריה אוגוסטה]]), המרד נבע בשל הגזרה האוסרת לקיים [[ברית מילה]]{{הערה|שם=היסטוריה אוגוסטה, הדריאנוס 14, 2|היסטוריה אוגוסטה: '''חיי הדריאנוס''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Historia_Augusta/Hadrian/1*.html#14.2 פרק 14, סעיף 2] (תרגום [[דוד גולן]]).}}, שהייתה הרחבה של האיסור על [[סירוס]] שכבר היה קיים. [[אוסביוס מקיסריה]] סבר כי הדבר נבע מ"טרוף דעתם", כלומר רצון לעצמאות מדינית ללא כל עילה ממשית. יש המצרפים סיבות נוספות כמו השאיפה להשתחרר משעבוד כלכלי לרומי, הציפיההציפייה ל[[משיח]] ולגאולה, והשפעת [[מרד התפוצות|מרד יהודי התפוצות]].
בכל אופן, מכל סיבה שתהיה, אנו עדים להחרפה ביחסים שבין הרומאים והיהודים. בתחילה מסופר כי ראש מנהיגי החכמים רבי יהושע בן חנניה, שמתואר כ"אב בחכמה" והיה זקן מופלג, מנסה בבקעת בית רימון לזרוק בעם תבונה פוליטית, ולהשקיט את אש המרד, באמצעות משל [[האריה והחסידה]]. נראה כי מתינותו של רבי יהושע הייתה בשל היותו תלמיד [[ריב"ז]], ואולי גם בשל העובדה שהיה מודע לעוצמתה של רומא, לאחר שחזה מקרוב בחורבנו של הבית השני{{הערה|1="...כך, דיינו שנכנסנו לאומה זו בשלום, ויצאנו בשלום" ({{מדרש|בראשית|סד}})}}.