יוליוס אבולה – הבדלי גרסאות

בשנות העשרים המאוחרות תמך אבולה בתנועה הפשיסטית הרדיקלית שצצה באותן שנים באיטליה, בתקווה שזו 'תנקה ותטהר' את איטליה מהאמונות היודו-נוצריות, שתוחלפנה על ידי מה שהוא מכנה "[[פגניות|פאגאניזם]] [[אימפריאליזם|אימפריאליסטי]]" שאיפייןשאפיין את [[האימפריה הרומית]]. כשחתם [[בניטו מוסוליני]] על [[ההסכמים הלטרניים]] עם הכנסייה הקתולית, היה אבולה בין האידאולוגים הפשיסטיים שהתנגדו למהלך; אבולה דחה את סגנון ה[[לאומנות]] שהפיצה המפלגה הפשיסטית ואת אופיה הפוליטי, שהיה בריוני ודמגוגי לטענתו, ובכך הוא קיווה להשפיע במידת מה על המשטר הפשיסטי כך שיטה יותר לכיוון השקפותיו ורעיונותיו, ויתקרב לגישה הפילוסופית הפרניאלית (=מסורתיות רדיקאלית) אליה השתייך.

אבולה המשיך להיות מעורב במידת מה בעולם העיתונאות בין [[1934]] - –[[1943]] כשהיה עורך הטור התרבותי בבטאון ''Regime Fascista'' שהיה שייך לפוליטיקאי הפשיסטי [[רוברטו פארינאצ'י]].

יוליוס אבולה השתייך לאסכולה הפילוסופית הפרניאלית, המכונה גם "סופיה פארניס", או לחילופיןלחלופין "מסורתיות רדיקלית" (Radical Traditionalist School). הגישה הפילוסופית המרכזית שבלב אסכולה זו - היא מיסטיקה ומסורות אזוטריות של דתות ועמים שונים; חלק מהפילוסופים הנוגעים היסטורית באסכולה זו מזוהים עם ה[[סופיות]] האיסלאמית, אחרים לנאציזם האזוטרי, והנותרים בקטגוריה זו לחקר התורות המיסטיות של התרבויות האינדו-אירופאיות והאינדו-אריות (לדוגמה - כתבי הוואדות).

על הגותו של יוליוס אבולה השפיעו לא מעט אישים מעולם הפילוסופיה וקשה לומר שמשנתו מבוססת בלעדית על רעיונות ספציפיים מתוך זרמים קיימים, הגם שנאמנותו למסורתיות הפרניאלית ולרעיונותיה משתקפת היטב מתוך ספריו וכתביו. ועדיין, חוט המחשבה שנטווה לאורך משנתו הכתובה הוא ייחודי למדי; בין הפילוסופים שהשפיעו עליו במיוחד היו [[פרידריך ניטשה]], [[ארנסט יונגר]], [[אפלטון]], [[אוסוואלד שפנגלר]], [[יוסטון סטיוארט צ'מברלין]], [[ארתור דה גובינו]], [[מייסטר אקהרט]] וכן רנה גונו - הפילוסוף הצרפתי שייסד את האסכולה הפרניאלית. יצוייןיצוין גם ג'יאמבטיסטה ויקו, ההיסטוריוסוף שחשף בפניו את עקרון ההירואיות האפי ואת המונח האינדו-אירופאי ''vir'' (המציין חכמה, נזירות ומלוכה). לכתבים אינדו-אריים כדוגמת הקשיטרייה (חלק מהסדר החברתי של [[ארבע הווארנות]]) והטקסט ה[[סנסקריט]]י [[בהגאוואד גיטה]], יש חלק מהותי וחשוב במשנתו של אבולה, ובקווים האסתטיים הכלליים של חשיבתו הפילוסופית.