מים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אצה ==> אצות
ירדן (נהר) ==> נהר הירדן
שורה 209:
נוסף להכרה בחשיבות המים לחיים בכלל, נפוצה האמונה בכוחם ה[[טומאה וטהרה|מטהר]]. כשם שרחיצת הגוף במים מנקה אותו מלכלוך פיזי, כך מטהרים המים גם את הנפש מטומאה ומחטא.
 
ביהדות מקובלים מנהגים רבים הקשורים בטיהור על ידי מים: [[נטילת ידיים]], טבילה ב[[מקווה]] לשם טהרה ואף כחלק מה[[גיור]], כטקס כניסה ליהדות, הדחת הבשר, [[הגעלת כלים]], הזאת מים מיוחדים על אנשים וכלים הטמאים ב[[טומאת מת]] ומנהג ה[[תשליך]] ב[[ראש השנה]]. השיא של חגיגות המים היהודיות קשור למצוות ניסוך המים ב[[שמחת בית השואבה]] שהתקיים ב[[חג הסוכות]] ב[[בית המקדש]]. ב[[נצרות]] ובדתות אחרות קיימת [[הטבלה]] של תינוקות והתזת מים מקודשים. ישנם מקורות מים מקודשים במיוחד שמצווה לטבול בהם, כמו נהר ה[[ירדןנהר (נהר)|ירדןהירדן]] אצל ה[[נוצרים]] ונהר ה[[גנגס]] אצל ההינדואים.
 
עוד אמונות הקשורות במים: על פי ה[[תלמוד בבלי|תלמוד]] בכוח המים להחזיר לקדמותו דבר שנוצר על ידי [[כישוף]], כך לדוגמה בול עץ שנהפך בכישוף ל[[חמור]], חזר להיות בול עץ כשנגע במים.{{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[מסכת סנהדרין]] סז:.}} אמונות נוספות הם כי למים יש סגולה להבחין בין אדם אשם לחף מפשע, והם גם מסייעים לחזות את העתיד. משום כך, אצל עמים רבים במזרח ובמערב, שימשו המים ל[[משפט (העמדה לדין)|משפט]], לניבוי ול[[כשפים]]. כך בקביעת גזר דין אצל הבבלים בעת העתיקה, כך ביהדות ב[[מי סוטה]], כך אצל היוונים בניחוש של ה[[אורקל (דת)|אורקל]], וכך במשפטי המכשפות ב[[אירופה]] ב[[ימי הביניים]]. השיטות היו שונות: השקעת החשוד בתוך מים, הטלת אבנים למים, שתיית מים והתזת מים.