פונולוגיה – הבדלי גרסאות

נוספו 2,758 בתים ,  לפני שנה
ניסוח ומעט הרחבה בפתיח
(הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1)
(ניסוח ומעט הרחבה בפתיח)
'''פונולוגיה''' (מ[[לעז]]; ב[[עברית]]: '''תורת ההגה''') היא ענף ב[[בלשנות]] ותת-תחום ב[[דקדוק]] העוסקת בחקר היחסים בין ה[[הגה (פונטיקה)|הגאים]], תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה. לדוגמה, בעברית של ימינו /k/ ו/g/ (ק' ו-ג') הן יחידות נבדלות של צלילים. ניתן לראות את זה על ידי [[זוג מזערי]], כמו המילים '''גיר''' ו'''קיר''', שמשמעותן שונה, אך נבדלות רק בצליל ([[פונמה]]) אחד.
 
פונולוגיה עוסקת בין היתר בחקר התפתחות ההגיה בשפות שונות היאלמות תנועות ועיצורים מסויימים או שינויים במעבר מאזור לאיזור. לדוגמה חוק [[המעתק הכנעני]] קובע שבשפות שמיות צפון מערביות כמו העברית והצידונית מלים המסתיימות בהברה סגורה המונעת בתנועת פתח כמו סַלַאם או חַלַאם צְפַאר הפכו לתנועה עגולה עם חולם מלא כמו בעברית: שלום, חלום וציפור.
[[פונטיקה]] (בשונה מפונולוגיה) עוסקת בחקר ה[[קול]]ות וה[[צליל]]ים שמופקים בעת ה[[דיבור]] והיא אוניברסלית ובלתי קשורה לשפה ספציפית.
 
[[פונטיקה]] (לעומת פונולוגיה) עוסקת בחקר המופעים השונים האפשריים של ה[[קול]]ות וה[[צליל]]ים המופקים בעת ה[[דיבור]] האנושי בלי קשר לשפה מסויימת. הפונולוגיה משתמשת במושגי ההגיה של הפונטיקה הבסיסית והכללית יותר ובונה על גביה יחידות של משמעות צלילית. ההגאים של כל שפה משמשים כבסיס לבחינת יחידות גדולות יותר של השפה כמו צורות המילים, (המורפמות, ובלשוננו צורנים) הנחקרים ב[[מורפולוגיה]], ה[[תחביר]] (חקר המשפטים) וה[[סמנטיקה]] (חקר המשמעים).
 
היחידה הבסיסית בה עוסקת הפונולוגיה היא הפונמה - ההגה הבודד. אוסף ההגאים של שפה הם הצלילים המובחנים ביניהם היוצרים מלים ומשמעות. בעברית של ימינו /k/ ו/g/ (ק' ו-ג') הן יחידות נבדלות של צלילים, ומכאן שהן שני הגאים שונים ומובחנים זה מזה. התבוננות ב[[זוג מזערי]], כמו צמד המילים '''גיר''' ו'''קיר''', מראה ששתי ההגאים הם בעלי משמעות שונה זה מזה למרות שהם נבדלים ביניהם רק בצליל יחיד (כלומר רק [[פונמה]] אחת מבדילה ביניהם). לעומת זאת, הביטוי של האות ר - בצליל לשוני-רוטט (כפי שמבטאים ''רומא'' באיטליה) לעומת הגייתה בצליל גרוני-ענבלי (כמו שמבטאים ''ברלין'' בגרמנית) אינו מבחין בין מילים. וכך /kir/ במבטא איטלקי ו/kiʁ/ במבטא גרמני ייחשבו שניהם למילה במשמעות אחת "קיר", ויתרה מזו, ההגה /r/ וההגה /ʁ/ שניהם ייחשבו כביטוי להגה אחד המיוצג בכתב העברי באות ר.
 
הפונולוגיה עוסקת במילים כפי שהן נשמעות ולא בייצוגן הכתוב, וכך שתי המילים קורה וקורא הנשמעים בעברית החדשה באותו האופן /kore/ , ינותחו בחקר פונולוגי באותו האופן.
 
נהוג לסמן את אוסף ההגיים כלומר אוסף הפונמות שאנו דנים בהם בין לוכסנים, לדוגמה /kir/. בשונה מסימון ההיגוי הממשי הפונטי של ההגה, אותו מסמנים (לפי תורת ההגיים - הפונטיקה) בתוך סוגריים מרובים [kir].
 
==פונמות, איות ורישום פונטי==