יהושע נוישטיין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קידוד קישורים, החלפות (הספרייה, בוונציה, שנות ה-60) |
||
שורה 19:
==ביוגרפיה==
נוישטיין נולד ב[[דנציג]] שבגבול [[גרמניה]]-[[פולין]]. בגיל 11 הגיע ל[[ניו יורק]]. שם למד במשך 5 שנים ב[[ישיבה]] [[יהדות חרדית|חרדית]]. בשנים 1957 עד 61 סיים תואר ראשון בפילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת סיטי ניו יורק (CUNI).
במקביל למד במכון פראט לאמנות, ובארט סטודיו ליג, ניו יורק. בין השנים 62 - 64 למד משפטים באוניברסיטת ניו יורק (NYU).
בשנת [[1964]] נוישטיין עלה ל[[ישראל]] וב-[[1979|198]]1 שב בחזרה לניו יורק, מאז הוא חי בתל אביב וניו יורק הלוך ושוב עד היום.
שורה 27:
בשלהי [[שנות ה-60]] ובתחילת [[שנות ה-70]] נוישטיין מילא תפקיד מרכזי בקהילת האמנים הישראלית ואחד מחלוצי ה[[אמנות עכשווית|אמנות העכשווית]].
בשנת [[1968]] נוישטיין יצר יחד עם [[ז'ראר מרקס]]
בשנים [[1968]]–[[1969]], היה ממייצגי האמנות העכשווית בתערוכות הסתיו של מוזיאון ישראל, באוצרות [[משה גרשוני]].
בשנת -[[1971]] יזם את העבודה המושגית "[[פרויקט נהר ירושלים]]", יחד עם [[ז'ראר מרקס]]
ב 1973, נוישטיין ביצע כמה פעולות מיצב כגון ''The box;'' ''פגרי כבישים;'' ''חבילות חציר עם קולות של מסוקים'' (מיצב זה נכלל בכל התערוכות הגדולות בעולם שעסקו באמנות סביבתית אשר הוצגו בלוס אנגלס, מינכן, טוקיו, ברצלונה ווינה), מיצב ''סרטון מחיקה'', ''מי גשם ונוף נע''.
הנושאים הקבועים של '''יהושע נוישטיין''' הם מחיקה והחלפה, וכן ביקורת המוסדות. רבות מעבודותיו זכו למעמד איקוני בשדה האמנות הישראלי, בהן הפעולה הספציפית-לאתר ''פרויקט נהר ירושלים'', ‘71׳ (שיתוף פעולה עם ז'ראר מרקס וז'ורז'ט בלייה); מיצבי ''ערימות השחת'' 71; עבודות קרעי נייר גדולות 1968 –2020; וסדרת עבודות משנות התשעים, 5
בשנת 1971 השתתף בתערוכה קונספט + אינפורמציה, באוצרות יונה פישר והשתתף בתערוכה ׳מעבר לרישום׳ באוצרותה של מאירה פרי להמן ב 1972. שתיהן הוצגו במוזיאון ישראל.
ב-1977 הוזמן נוישטיין לדוקומנטה 6 בקאסל – ואף סולק מהתערוכה – עם המופע שלו ''שטח חיוני'', שבו תיעד כלב המסמן את הטריטוריה שלו עם שתן לאורך הגבול בין מזרח ומערב גרמניה. ב-1995 יצר את ''הספרייה הערפדית'' בביתן הישראלי בביאנלה של ונציה, באוצרות גדעון עפרת. ב-2012 הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית של עבודותיו של
עבודתיו של נוישטיין, נמצאות בין השאר באוספים של מוזיאון המטרופוליטן, ניו-יורק; המוזיאון לאמנות מודרנית, MoMA; מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית; מוזיאון גוגנהיים, ספריית מורגן, ניו-יורק; מוזיאון ברוקלין; מוזיאון סטדליק, אמסטרדם; מוזיאון ישראל, ירושלים; ומוזיאון תל אביב לאמנות.
תערוכות יחיד בולטות נוספות: ''עבודות עשר שנים בנייר,'' אוצרת שרה ברייטברג סמל, מוזיאון תל אביב.
פרקים שלמים אודות עבודתו של נוישטיין בספרים הללו: Unnatural Wonders פלאים לא טבעיים מאת ארתור דאנטו, עין בעין
האובייקטים של נוישטיין בודקים את הקשר בין שפה ובין צורה (אין זה יחס שאחד מתאר את השני, אלו לא נושא ונשוא). ביצירותיו הוא חושף תהליך תוך פעולה פיזית (קיפול, קריעה וכדומה) על-פי כללים שהציב מראש כמו דקדוק שיטתי.
בשנות ה
ציר מרכזי עליו בנויה יצירתו של נוישטיין בעשור האחרון היא הקיום היהודי הישראלי והגלותי, תוך התמקדות בסוגיות של טריטוריאליות וניידות. המפה היא מוטיב בעבודתו.
שורה 65:
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי|http://www.joshuaneustein.com}}
* [http://www.imj.org.il/imagine/collections/resultsH.asp?searchType=simple&words=
* {{מרכז מידע לאמנות ישראלית|275145}}
* {{אירופיאנה|שם1=Joshua|שם2=Neustein}}
|