אליטא – הבדלי גרסאות

העיר הייתה מרכז מסחרי ומרכז ייצוא מליטא, וכן מרכז מנהלי וכלכלי של [[האיחוד הפולני-ליטאי|ממלכת פולין-ליטא]]. עם [[חלוקת פולין]] השלישית, ב-[[1795]], חולקה העיר בין [[האימפריה הרוסית]] וממלכת [[פרוסיה]]. לאחר פלישת [[נפוליאון]] ו[[שלום טילזיט]], הוכפף מערב העיר ל[[דוכסות ורשה]] שתחת חסות צרפת, ואחרי [[קונגרס וינה]] נכלל ב[[פולין הקונגרסאית]], שתחת חסות רוסית. אחרי [[מרד 1863]], שבו נכשל ניסיונה של פולין הקונגרסאית לזכות בעצמאות, הוחלשה האוטונומיה של פולין, אך שני חלקי העיר נוהלו עדיין כרשויות נפרדות.

בסוף [[המאה ה-19]] הוכנסה אליטא למערך מבצרים רוסים לאורך הגבול עם [[פרוסיה המזרחית]]. בעיר הונחה [[מסילת ברזל]] ונסללה דרך ראשית. השלטונות הרוסיים בנו בה כנסייה [[נצרות אורתודוקסית|אורתודוקסית]] (שבתקופה מאוחרת יותר הפכה לכנסייה [[נצרות קתולית|קתולית]]). למרות מאמצי הביצור הרוסיים, ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נפלה העיר בידי הגרמנים ובעלי בריתם ללא קרב משמעותי ואוחדה, לראשונה מאז [[1795]].

בשלהי מלחמת העולם הראשונה ניטשה מחלוקת על זכות הבעלות על העיר, בין פולין וליטא. ב-[[1919]] עזבו הגרמנים את העיר, ו[[הצבא האדום]] נכנס אליה. בפברואר 1919 כבש הצבא הליטאי את העיר מידי ברית המועצות.

ב-[[1939]], לאחר כיבוש מזרח פולין בידי ברית המועצות, הוקם בעיר מחנה שבויים לחיילים פולנים. בקיץ [[1941]] כבשו הגרמנים את העיר, והמחנה הוסב למחנה שבויים לחיילים סובייטיים ([[סטלג]] 343). ביערות הסביבה רצחו הגרמנים כ-60,000 איש, רובם יהודים מערי הסביבה.