הבדלים בין גרסאות בדף "חות יאיר (אתר מקראי)"

אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: צוי\1)
 
[[קובץ:Palestine after Herod-HE.png|ממוזער|מיקומם של הבשן וחבל טרכון - שייתכן כי הוא מקביל לארגוב המקראית]]
[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|200px]]'''חַוֹּת יָאִיר''' היה אזור מיושב, [[חווה חקלאית|חוות]] כלומר שטחים חקלאים מתוחמים וערים שגבולן מוגדר וידוע, באזור ה[[בשן]] או באזור החלק הצפוני של ה[[גלעד]], מדרום לנהר ה[[ירמוך]], ב[[עבר הירדן המזרחי]] ב[[תקופת המקרא]]. נכלל ב[[נחלת שבט מנשה|נחלת]] [[שבטי ישראל|שבט]] [[שבט מנשה|מנשה]].
 
[[קובץ:Wall painting Sacrifice ordinator AO19825 mp3h9088.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דמויות של רועים אמורים ב[[ציור קיר]] בעיר [[מארי]], ב[[סוריה]] (צילום: מוזאון ה[[לובר]])]]
 
חות יאיר הוזכרו ב[[תנ"ך]] בהקשרם של מספר אתרים חופפים או סמוכים. על פי המסופר ב[[ספר במדבר]] כבש [[יאיר בן מנשה]] את האזור מידי [[אמורי (עם)|האמורים]]:{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|לב|לט|מא}}.}}
{{ציטוטוןציטוט| תוכן="וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ, וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ:. וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה, וַיֵּשֶׁב בָּהּ:. וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם, וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר:."|מקור={{תנ"ך|במדבר|לב|לט|מא|קצר=כן}}}}
 
השם חות יאיר, נקבע על שם איש הצבא יאיר בן מנשה, כך משתמע מהפסוקים בספר מדבר; ואילו ב[[ספר שופטים]] משתמע שעל פי שמו של השופט [[יאיר הגלעדי]] מהעיר [[קמון]] הסמוכה;{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|י|ג|דה}}.}} קמון זוהתה ב[[המאה ה-20|מאה ה-20ה־20]] ביישוב ה[[ערבי]] קם.
{{ציטוטון| וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ: וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ: וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר:}}
 
על פי [[ספר דברי הימים]] א' פרק ב', יאיר היה נכדו של [[חצרון בן פרץ|חצרון]], נכד [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]], ונינו של מכיר בן [[מנשה]]. בהמשך תואר כי חות יאיר נלקחו מ[[ממלכת ישראל]] כאשר הובסה במלחמה עם ממלכות [[ארם]] ו[[גשור (ממלכה)|גשור]].
השם חות יאיר, נקבע על שם איש הצבא יאיר בן מנשה, כך משתמע מהפסוקים בספר מדבר; ואילו ב[[ספר שופטים]] משתמע שעל פי שמו של השופט [[יאיר הגלעדי]] מהעיר [[קמון]] הסמוכה;{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|י|ג|ד}}.}} קמון זוהתה ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] ביישוב ה[[ערבי]] קם.
{{ציטוטוןציטוט| כב תוכן="וְאַחַר, בָּא חֶצְרוֹן אֶל- בַּת- מָכִיר אֲבִי גִלְעָד, וְהוּא לְקָחָהּ, וְהוּא בֶּן- שִׁשִּׁים שָׁנָה;, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת- שְׂגוּב. כב וּשְׂגוּב, הוֹלִיד אֶת- יָאִיר;, וַיְהִי- לוֹ, עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים, בְּאֶרֶץ, הַגִּלְעָד. {ס} כג וַיִּקַּח גְּשׁוּר- וַאֲרָם אֶת- חַוֹּת יָאִיר מֵאִתָּם, אֶת- קְנָת וְאֶת- בְּנֹתֶיהָ-- שִׁשִּׁים עִיר;;..."|מקור={{תנך|דברי הימים א|ב|כא|כג|קצר=כן}}}}
 
על פי [[ספר דברי הימים]] א' פרק ב, יאיר היה נכדו של [[חצרון בן פרץ|חצרון]], נכד [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]], ונינו של מכיר בן [[מנשה]]. בהמשך תואר כי חות יאיר נלקחו מ[[ממלכת ישראל]] כאשר הובסה במלחמה עם ממלכות [[ארם]] ו[[גשור (ממלכה)|גשור]].
 
{{ציטוטון| כב וְאַחַר, בָּא חֶצְרוֹן אֶל-בַּת-מָכִיר אֲבִי גִלְעָד, וְהוּא לְקָחָהּ, וְהוּא בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה; וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-שְׂגוּב. כב וּשְׂגוּב, הוֹלִיד אֶת-יָאִיר; וַיְהִי-לוֹ, עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים, בְּאֶרֶץ, הַגִּלְעָד. {ס} כג וַיִּקַּח גְּשׁוּר-וַאֲרָם אֶת-חַוֹּת יָאִיר מֵאִתָּם, אֶת-קְנָת וְאֶת-בְּנֹתֶיהָ--שִׁשִּׁים עִיר;;}}
 
ב[[ספר דברים]] נכתב כי האזור נכלל בחבל הארץ [[ארגב (אתר מקראי)|אַרְגֹּב]].
{{ציטוטוןציטוט| יג תוכן="וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל- הַבָּשָׁן, מַמְלֶכֶת עוֹג-- נָתַתִּי, לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה: , כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל- הַבָּשָׁן, הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים. יד יָאִיר בֶּן- מְנַשֶּׁה, לָקַח אֶת- כָּל- חֶבֶל אַרְגֹּב, עַד- גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי, וְהַמַּעֲכָתִי;, וַיִּקְרָא אֹתָם עַל- שְׁמוֹ אֶת- הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. טו וּלְמָכִיר, נָתַתִּי אֶת- הַגִּלְעָד."|מקור={{תנ"ך|דברים|ג|יג|טו|קצר=כן}}}}
 
ב[[ספר יהושע]] צוין כי חות יאיר הן בבשן.{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|ל}}}} על פי הכתוב [[ספר מלכים]], נכללו חות יאיר באזור הבשן, שבו חבל ארגב, שעליהם הופקד נציבו של [[שלמה|שלמה המלך]] – [[בן גבר|בֶּן גֶּבֶר]]:
{{ציטוטון| יג וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל-הַבָּשָׁן, מַמְלֶכֶת עוֹג--נָתַתִּי, לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה: כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל-הַבָּשָׁן, הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים. יד יָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה, לָקַח אֶת-כָּל-חֶבֶל אַרְגֹּב, עַד-גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי, וְהַמַּעֲכָתִי; וַיִּקְרָא אֹתָם עַל-שְׁמוֹ אֶת-הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. טו וּלְמָכִיר, נָתַתִּי אֶת-הַגִּלְעָד.
{{הערהציטוט|{{תנתוכן="ך|דברים|ג|יד}}.}} וב[[ספר יהושע]] צוין כי חות יאיר הן בבשן.{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|ל}}.}} על פי הכתוב [[ספר מלכים]], נכללו חות יאיר באזור הבשן, שבו חבל ארגב, שעליהם הופקד נציבו של [[שלמה|שלמה המלך]] [[בן גבר|בֶּן גֶּבֶר]]:{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ד|ז|יג}}.}}{{ש}}{{ציטוטון| וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ, חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד [הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל:. וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם: בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם: ... בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד, לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת חוֹמָה וּבְרִיחַ נְחֹשֶׁת:."|מקור={{תנ"ך|מלכים א|ד|ז|יג}}}}
}}
 
{{הערה|{{תנ"ך|דברים|ג|יד}}.}} וב[[ספר יהושע]] צוין כי חות יאיר הן בבשן.{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|ל}}.}} על פי הכתוב [[ספר מלכים]], נכללו חות יאיר באזור הבשן, שבו חבל ארגב, שעליהם הופקד נציבו של [[שלמה|שלמה המלך]] [[בן גבר|בֶּן גֶּבֶר]]:{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ד|ז|יג}}.}}{{ש}}{{ציטוטון| וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד [הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל: וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם: ... בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת חוֹמָה וּבְרִיחַ נְחֹשֶׁת:}}
 
==לקריאה נוספת==
* אלישע שפי, הערך: חות יאיר, '''לכסיקון מקראי''', (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א'', תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשכ"ה-1965ה־1965, עמ' 278.
* [[יוחנן אהרוני]], '''אטלס כרטא לתקופת המקרא''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1974.
* [[בן ציון לוריא]], "ויקח גשור ואדם את חות יאיר מאתם" [דה"א ב', כגכ"ג], בתוך: '''אם בגבורות'''; אסופת פרקי עיון ומחקר בענייני הארץ, הלשון וספרות ישראל; מנחה לראובן מס ולרעיתו חנה בהגיעם לגבורות, (עורכים: [[אברהם אבן-שושן|אברהם אבן־שושן]] ואחרים), ירושלים: בהוצאת ידידים, תשל"ד 1974, עמ' 251–257.
 
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}