רפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 50:
הרפה שימש את בעלי המסורה גם לסימון אות שאינה נהגית, למשל [[אם קריאה]]. בתמונה למעלה, האות א' במילים וי'''א'''מר ו־ל'''א'''מור, מסומנות כרפות. שורש המילה (א.מ.ר.), פותח באות א', וכדי שיידע הקורא שאין מבטאים את האות א', סימן המסרן את קו הרפה מעל האות א' – לומר שמדובר ב־א' נחה (כלומר שיש לומר את המילה בהיגוי lemor ולא le-emor).
 
בעלי המסורה סימנו ברפה גם כדי לציין היעדר [[דגש חזק]], כשיש מקום לחשוש לטעות. למשל, בתמונה למעלה, במילה הראשונה "ויהי" יש סימן רפה מעל האות י'. כוונת המסרן, היא להבהיר, שהאות י' אינה מודגשת בדגש חזק, אף על פי שהיא באה אחרי ו' ההיפוך. אמנם, דרך כלל, אחרי ו' ההיפוך בא דגש חזק (ו'''נ'''צעק, ו'''ת'''בואנה, ו'''י'''שב), אך האות י' – אם היא מנוקדת בשווא – אינה מקבלת דגש חזק אחרי ו' ההיפוך (אלא אם כן אחרי האות י' מופיעה י' נוספת, כגון במילה "וַיְּיִף"{{הערה|כך ב[[כתר ארם צובא]], ב{{תנ"ך|יחזקאל|לו|יז}}; אך בתנ"ך קורן שם: "וַיִּיף" עם י' ראשונה בחיריק.}} שב{{תנ"ך|יחזקאל|לו|יז}}).{{הערה|וכן היא אינה מקבלת דגש חזק אחרי אותיות היידוע (ה/ב/כ/ל), אלא אם כן: זו המילה "ירחמאלי" (המופיעה פעמיים במקרא),; או שאחרי האותשהאות י' מופיעה: אחתלפני מהאותיותהאות ו/ה/ע (הדוגמאותיונים); מהמקראאו הן:לפני יוָנים,האות ה (יהודי, יהודים), עם חריג יחיד במילה יְהֻדִיָּה שב{{תנ"ך|דברי הימים א|ד|יח}}; או לפני האות ע (יעוצה, יעלים, יענים, יעפים, יערים) -, עם חריג בודד במילה "יהודיה"יענים שב{{תנ"ך|דברי הימים אאיכה|ד|יחג}}}.}} לכן סימן המסרן את הרפה מעל האות י', כדי להפנות את תשומת לב הקורא לעובדה שהאות י' אינה דגושה, ויש להגות vayhi ולא vayyehi.{{הערה|ויש שהוגים wayhi – אבל לא wayyehi.}}
 
== הקלדה ==