הבדלים בין גרסאות בדף "אל תגע בי (ספר)"

מ
הוספת קישור להמרדה
מ (הוספת קישור להמרדה)
לאחר מכן קפטן טייאגו שוב אירח לארוחת ערב בביתו במנילה כדי לחגוג את ה[[אירוסים|אירוסין]] של מריה קלרה עם לינארס. נכחו במסיבה פאדרה דמאסו, פאדרה סאלבי, סגן גווארה, וחברים נוספים. הם דנו באירועים שהתרחשו בסן דייגו ובגורלו של קריסוסטומו.
[[קובץ:The Social Cancer 1912 cover.jpg|ממוזער|כריכת המהדורה האנגלית הראשונה, 1912. שם הספר המקורי שונה בתרגום ל "הסרטן החברתי".]]
סאלבי, שחמד את מריה קלרה כל הזמן, אמר שביקש העברה למנזר במנילה, והעמיד פנים שהאירועים האחרונים בסן דייגו היו גדולים מדי מכדי שיוכל להתמודד איתם. גווארה תיאר כיצד [[בית משפט|בית המשפט]] גינה את קריסוסטומו, ונעזר במכתב חתום שכתב לאישה מסוימת לפני שיצא לאירופה. במכתב סיפר על אביו, שהיה מורד לכאורה ומת ב[[בית סוהר|כלא]]. איכשהו, המכתב נפל לידיהם של אויבי קריסוסטומו, והם חיקו את כתב ידו וכתבו מסמך מזויף שבו האשימו אותו בגיוס אנשים למרד בסן דייגו. גווארה ציין שהכתב במכתב המזויף, היה דומה לכתב של קריסוסטומו לפני שבע שנים, ולא לצורת הכתב הנוכחית. קריסוסטומו היה צריך רק להכחיש שהחתימה על המכתב המקורי היא שלו, והאשמה בהמרדהב[[המרדה]] שהתבססה על המכתבים המזויפים הייתה נכשלת. אבל כשראה את המכתב, שהיה מכתב הפרידה שכתב למריה קלרה, איבד כנראה את הרצון להילחם בהאשמות והודה בכתיבת המכתב.
 
גווארה התקרב למריה, שהקשיבה להסבריו, ובירך אותה על ה[[שכל ישר|שכל הישר]] בשמירת מכתב הפרידה של קריסוסטומו. עכשיו, אמר לה הקצין הזקן, היא יכולה לחיות חיים של [[שלווה]]. מריה הזדעזעה.