ישראל אלדד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נתן ילין מור ==> נתן ילין-מור
שורה 19:
[[קובץ:Lehi memorial in Ramat Gan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שלט הנצחה ברמת גן ליד המקום בו הוסתר אלדד לאחר חילוצו]]
לאחר ש[[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] בשנת [[1941]], הצטרף ללח"י ושימש כהוגה דעות וכפובליציסט בארגון. שם בחר את [[שם מחתרתי|כינויו המחתרתי]] "[[סמבטיון]]" על שם הנהר האגדי, משום שהיה סוער כמותו. לאחר תקופה המיר את כינויו לאלדד (כנראה בהקשר לנוסע הקדום [[אלדד הדני]], המתאר בסיפוריו את נהר הסמבטיון). לאחר צאתו מהמחתרת אימץ שם זה כשם משפחתו.
בשנת [[1942]], לאחר שנרצח מנהיג הלח"י [[אברהם שטרן (יאיר)]], נבחר צוות של שלושה אנשים להנהיג את הארגון: היו אלו ישראל אלדד, [[יצחק שמיר]] (ש[[שם מחתרתי|כונה]] 'מיכאל') ו[[נתן ילין -מור|נתן (פרידמן) ילין-מור]] (ש[[שם מחתרתי|כונה]] 'גרא').
 
בשנת [[1944]] נפצע אלדד קשה בגבו כשנפל מקומה רביעית בעת ניסיון בריחה. הוא נכלא ב[[בית הסוהר המרכזי בירושלים]] וב[[מחנה המעצר בלטרון]] כשגבו נתון בגבס; אך גם לאחר שהוסר הגבס נזקק לטיפולים רפואיים. וכך, ב-[[7 ביוני]] [[1946]] הובא למרפאתו של ה[[אורתופד]] ד"ר יוסף טרוי ב[[רחוב הנביאים]], תחת משמר בריטי כבד. בפעולה נועזת, קבוצת אנשי לח"י בפיקודו של [[יעקב גרנק]] רצו למרפאה מחופשים ל[[סניטר]]ים, השתלטו על המשמר, פרקו את נשקו, וברחו עם אלדד. הוא הוסתר זמן מה בבונקר של לח"י בפאתי רמת גן ליד נחל איילון. במקום זה, ליד כיכר עלית, נמצא שלט הנצחה.