מאו דזה-דונג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להצתה (פשע)
הונאן ==> חונאן
שורה 12:
== ביוגרפיה ==
===נעוריו ותחילת דרכו===
מאו דזה־דונג נולד בכפר [[שאושאן (סין)|שאושאן]] בנפת [[שיאנגטאן (סין)|שיאנגטאן]] (湘潭縣) שבמחוז [[הונאןחונאן]], כבכור מבין ארבעת בניו של איכר אמיד. במהלך [[מהפכת 1911]] שירת בצבא המחוזי של הונאןחונאן ולאחר מכן שב ללימודיו, שם הפך חסיד של [[פעילות גופנית]] ו[[קולקטיביזם]].
 
אחרי סיום לימודיו בבית הספר בהונאןבחונאן ב־[[1918]] נסע מאו עם מורו וחמיו לעתיד הפרופסור יאנג צ'אנג־ג'י ל[[בייג'ינג]], שם הרצה יאנג ב[[אוניברסיטת בייג'ינג]], כל זאת על רקע אירועי [[תנועת ה-4 במאי]] ותביעות ה[[גוומינדאנג|קוומינדאנג]] להגברת הדמוקרטיזציה וה[[ליברליזם]] בסין. בהמלצת יאנג, קיבל מאו עבודה כעוזר לספרן ופיתח אהבת קריאה, ושמע את נאומיהם של פרופסורים רדיקלים כמו [[סון יאט-סן]], שהפך מאוחר יותר ליושב ראש הראשון של המפלגה הקומוניסטית בסין ו[[לי דאג'או]]. באותה תקופה גם נישא מאו בראשונה ל[[יאנג קאיחווי]], בתו של יאנג.
 
===פעילות במפלגה הקומוניסטית===
במקום לצאת מחוץ לארצו כמנהג רבים מעמיתיו הרדיקלים, העדיף מאו בתחילת שנות העשרים לטייל ברחבי סין, עד שובו להונאןלחונאן, שם נטל את ההנהגה בקידום [[פעולה קולקטיבית]] וזכויות עובדים.
 
ביולי [[1921]] נכח מאו בקונגרס הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסינית ב[[שאנגחאי]]. נוסף לו היו בתנועה אותה עת רק עוד 56 חברים. בתוך שנים מספר, עד [[1927]], גדל מספר החברים בה ל־57 אלף. התנועה הקומוניסטית פעלה בשנותיה הראשונות במסגרת ה[[קואומינטנג]], בעיקר באזורי הכפר ובארגון פועלים באיגודים מקצועיים. פעילותה גם ביטאה את הרדיקליזציה הגוברת בסין, נוכח מה שנתפש ככישלון הקואומינטנג, למרות השגת הרוב בבחירות [[1913]], להשפיע בצורה מהותית ויסודית יותר על מצבה של סין.
שורה 23:
מאו התקדם במהירות בשורות המפלגה הקומוניסטית ובשנת [[1923]] הוא נבחר לוועד המרכזי של המפלגה במסגרת הקונגרס השלישי. בשנת [[1924]] פרצה מלחמת האזרחים הראשונה בסין. [[סון יאט-סן]], מנהיג הקואומינטנג, יצא לבייג'ינג כדי לשאת ולתת על כינון ממשלה כל־סינית, אך מת בשנת [[1925]] ולא הצליח להשלים את פועלו. יורשו, [[צ'יאנג קאי שק]] יצא עם כוחות הקואומינטנג לסילוק המשטר בצפון סין, במה שכונה "[[המסע צפונה]]". צ'יאנג קאי־שק הצליח באיחוד הגנרלים הניצים בצפון, אחרי מותו של [[יואן שה-קאי|יואן שה־קאי]] תחת שלטונו הוא.
 
מאו, במקביל, נשלח במסגרת החזית המאוחדת בין הקואומינטנג והמפלגה הקומוניסטית למחוז הונאןחונאן. בהרצאה במרץ [[1927]] בפני מרכז המפלגה הרצה מאו על פעילות האיכרים ועמד על החשיבות המכרעת שיש להם כגרעין כוח עתידי למהפכה. הצעתו של מאו להסתמך על כוח האיכרים כגרעין התמיכה המרכזי נדחתה על ידי המפלגה, אך הוא עצמו מונה למנהיג תנועת האיכרים.
 
זמן קצר אחרי כניסתו לשאנגחאי כונן צ'יאנג קאי־שק ממשלה לאומנית בסין כולה, בתמיכת מעצמות המערב, והחל במסע דיכוי נגד המפלגה הקומוניסטית, בת בריתו עד אז. עד שנת [[1928]] נרצחו 80 אחוז מחברי המפלגה והשאר ירדו למחתרת. זה היה אות הפתיחה למלחמת האזרחים השנייה, שנמשכה עד שנת [[1937]].
שורה 30:
[[קובץ:Mao1939.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאו נואם, 1939]]
{{הפניה לערך מורחב|מאואיזם}}
מאו נמלט מ[[טרור לבן|הטרור הלבן]] של צ'יאנג קאי־שק באביב שנת [[1927]], אחרי [[התקוממות קציר הסתיו]] הכושלת, וכונן את בסיסו ב[[צ'ינקאנשאן]], בגבול שבין מחוזות הונאןחונאן, [[ג'יאנגשי]] ו[[גואנגדונג]]. באותה תקופה גם התגרש מאשתו הראשונה, שהוצאה מאוחר יותר להורג על ידי הקואומינטנג, ונישא ל[[חה דזה-ג'ן|חה דזה־ג'ן]]. מאו כונן במקום רפובליקה ברוח סובייטית והקים את "[[הצבא האדום הסיני]]", שמצא את עיקר מגויסיו מבין האיכרים, ואף פעל בשיתוף פעולה עמם, כאשר חיילי הצבא נוהגים משמעת ואדיבות ואף מסייעים לעיתים לאיכרים בעבודות השדה—ניגוד מובהק להתנהגותם של חיילי צבאות בדרך כלל. מאו כונן באזורים אלו חלוקה מחדש של האדמות, ובראש ובראשונה חילק את אדמות בעלי־האחוזות וחלק מאדמות האיכרים האמידים.
 
בתקופה זו פיתח מאו גם את תפיסתו הפוליטית. הוא דחה את רעיון הליבה של ה[[מרקסיזם]] בדבר מלחמת מעמדות בין ה[[פרולטריון]] ל[[בורגנות]] במדינה מתועשת, בין השאר משום שאף אחד משלושת האלמנטים הללו לא נמצא במצב ההתפתחות המתאים בסין. הוא דחה את תאוריית ההתפתחות ההיסטורית של ה[[מטריאליזם דיאלקטי|מטריאליזם הדיאלקטי]] של מרקס, וטען כי יש צורך בעריכת התאמות ל[[לניניזם]] לפי המצב השורר במקום.