עראבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16:
==היסטוריה==
עראבה שוכנת במקום בו שכן בעבר היישוב ה[[יהודי]] "[[ערב (יישוב עתיק)|ערב]]" שב[[בקעת סכנין]], ומשמרת את שמו. יש המזהים את היישוב גם עם העיר "גבּרה" (Gabara) הנזכרת על ידי [[יוסף בן מתתיהו]] כאחד משלושת היישובים היהודיים הגדולים בגליל בעת [[המרד הגדול]]{{הערה|[[תולדות מלחמת היהודים ברומאים]], 2010: עמ' 303}}
היישוב נודע במקורות ה[[יהודים|יהודיים]] כמקום מוצאם של ה[[תנאים]] [[רבי חנינא בן דוסא]]{{הערה|{{ירושלמי|ברכות|ד|א}};{{ירושלמי|תענית|ד|א}}}} ו[[רבי יוחנן בן זכאי]], אשר נמסר כי התגורר בעיירה ערב שבגליל במשך 18 שנה{{הערה|[[משנה]] [[מסכת שבת|שבת]] טז ז', [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] [[מסכת שבת|שבת]] פט"ז ה"ח, [[תלמוד בבלי|בבלי]] [[מסכת שבת|שבת]] קכא ע"ב.}}. בנוסף, אב הכנסייה [[אוסביוס]] מתאר בספרו ה[[אונומסטיקון]], מתחילת המאה הרביעית לספירה, את עראבה כאחת העיירות היהודיות בתחום [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]].
בשטח היישוב מצויים קברים המיוחסים מזה מאות שנים ל[[תנאים]] רבי ראובן האיצטרובלי ורבי חנינא בן דוסא{{הערה|[[זאב וילנאי]], מצבות קודש בארץ ישראל, {{קישור כללי|כתובת=http://www.zadikim.com/index.asp?catID=70713|כותרת=רבי ראובן האיצטרובלי (ואשתו)|תאריך_וידוא=2019-01-08|אתר=www.zadikim.com}}}}.▼
▲בשטח
בחפירות שנערכו בכפר בשנת 1967 נתגלתה [[כנסייה]] ביזנטית מהמאה השישית, בשטח של כ-500 מ"ר, עם רצפת [[פסיפס]] מפוארת שהועברה ל[[מוזיאון רוקפלר]] בירושלים.
| |||