הבדלים בין גרסאות בדף "השיטפון בטבריה (1934)"

הצלת 5 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
(הצלת 5 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1)
 
== רקע ==
הצפות בעיר התחתית של טבריה היו תופעת טבע מוכרת בשל תנאי המדרון התלול הסמוך לעיר, חסימת הניקוז לים על ידי החומות, הרכב הקרקעות והיעדר פעולות מניעה כגון תיעול ואגירה במדרונות. לאחר שיטפון קצר בשנת [[1925]], בנו תעלות ניקוז אחדות מבטון, אך גודלן היה קטן והן לא מלאו את תפקידן בזמן השטפון של 1934.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Marina|כתובת=http://lib.haifa.ac.il/collections/corporal/index.php/p2?id=147|כותרת=018f1 - אלבום הקורפורל|אתר=lib.haifa.ac.il|תאריך_וידוא=2016-04-11}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://geo.haifa.ac.il/~bargal/shalem/nathan_1934.html|כותרת=Nathan 1934|אתר=geo.haifa.ac.il|תאריך_וידוא=2016-04-11}} {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20140817140323/http://geo.haifa.ac.il/~bargal/shalem/nathan_1934.html |date=2014-08-17 }}}}
 
בין הימים 11 ל-16 במאי 1934 התחוללו בארץ מספר סופות גשמים, בעיקר באזור הפנימי של הארץ, כשהקשה שבהם אירעה ב-14 במאי (כ"ט באייר תרצ"ד), לכאורה לאחר עונת הגשמים של הארץ.
נזק כבד נגרם גם לרכוש. הבתים הרעועים בעיר העתיקה לא עמדו בזרמים וכמאתיים מהם קרסו. כ-400 משפחות ניזוקו (מחציתם יהודים), וכחמשת אלפים איש נותרו ללא קורת גג. מחצית החנויות נהרסו ורהיטים וסחורות רבות נספו בשיטפון. על פי הודעה שהוציאה עיריית טבריה יום למחרת האירוע (ה-16 במאי) ממדי האסון נאמדו בכחצי מיליון דולר.{{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jta.org/1934/05/16/archive/tiberias-flood-ravages-area-5000-homeless|כותרת=Tiberias Flood Ravages Area; 5,000 Homeless|אתר=Jewish Telegraphic Agency|תאריך_וידוא=2016-04-11}}}} (בערכי 1934)
 
בין הבניינים הרבים שנהרסו היה גם [[בית כנסת|בית הכנסת]] העתיק "[[בית הכנסת עץ החיים|עץ החיים]]" הסמוך לכנרת, ששוקם לאחר מכן רק בשנת [[1950]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://homedir.jct.ac.il/~revah/history.html|כותרת=בית הכנסת "עץ החיים" בטבריה - היסטוריה|אתר=homedir.jct.ac.il|תאריך_וידוא=2016-04-11}} {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20160427012336/http://homedir.jct.ac.il/~revah/history.html |date=2016-04-27 }}}}
 
== לאחר השיטפון ==
האסון גרם להלם וזעזוע בקרב תושבי ארץ ישראל, והעיתונים דיווחו על כך בהרחבה. יום למחרת האסון דיווח כתב [[הארץ]] על המצב מטבריה:{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=מראה העיר כאחרי חורבן. הכביש מלא סלעים ובוץ... המשטרה והצבא עובדים במרץ בחיפוש קורבנות ובהצלת המשפחות הנמצאות בסכנה... הרבה מאות משפחות נשארו בלי מחסה. מורגש חוסר בלחם. יש חשש שיהיה מחסור במים מפני שהצינור המוביל את המים מים כינרת נסתם.|מקור=}}
לידיעות על האסון נוספו דיווחים על התגייסות לעזרה, מטבריה ומחוצה לה. משפחות שלא נפגעו חלקו את ביתן ושולחנן עם משפחות נפגעות, מדגניה נשלחו מצרכי מזון טריים וממקומות נוספים נשלחו משאיות עמוסות בלחם, בגדים, שמיכות ומזרנים. [[בית חולים|בית החולים]] "שוויצר" נפתח מחדש (לאחר שנסגר בשנת 1931, כשנה בלבד לאחר הקמתו), ובמקום טופלו פצועים רבים.{{הערה|שם=:1|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.aboutisrael.co.il/heb/tourism.php?actions=details&tourism_id=684&top_id=295&s_cities=365|כותרת=טבריה וסביבתה|אתר=באתר על ישראל|תאריך=}} {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20160304000535/http://www.aboutisrael.co.il/heb/tourism.php?actions=details&tourism_id=684&top_id=295&s_cities=365 |date=2016-03-04 }}}}
 
מיד עם היוודע האסון, הממשל הבריטי הכריז על טבריה כאזור אסון והתגייס למלאכת החילוץ וההצלה. הנציב העליון סר ארתור ווקופ ביקר באזור המוכה במסגרת סיור החקירה, והבטיח סיוע ממשלתי עבור הקורבנות.{{הערה|שם=:0}} הרחובות והבתים נוקו בסיוע 800 פועלים ועוד 120 חיילים שעסקו בפינוי הסחף, ושוטרים נשלחו כדי לשמור על רכוש התושבים.
 
=== בעקבות השיטפון ===
בעקבות השיטפון והנזקים האדירים שהסב לטבריה שונו פניה של העיר העתיקה, במטרה למנוע הישנות מקרים מעין אלו בעתיד. נעשו פעולות [[יעור]] וננטעו [[עץ|עצים]] על רכס ההר מעל טבריה, נבנו [[טרסות]] לעצירת השיטפונות ונהרסו בתים רבים כדי לפתוח רחובות נוספים שהוליכו לכנרת במטרה להקל על ניקוז זרמי המים. שלושת הרחובות שנפרצו הם אלו החוצים את העיר העתיקה גם היום: רחוב הירדן, רחוב הירקון (רחוב  השוק) ורחוב הקישון. הם החליפו את הסמטאות הצפופות והמגובבות שמילאו את העיר העתיקה עד האירוע. הבתים על שפת הכנרת פונו ובמקומם נבנתה טיילת, שבנוסף לייעודה התיירותי, נועדה גם לחצוץ בין הים לבין שכונות המגורים והמסחר.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אתר למטייל|כתובת=http://family.lametayel.co.il/%25D7%2594%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C%25D7%25AA+%25D7%25A9%25D7%259C+%25D7%2598%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594|כותרת=הטיילת של טבריה {{!}} למטייל|אתר=אתר למטייל|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2016-04-11}} {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20160420205724/http://family.lametayel.co.il/%25D7%2594%25D7%2598%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C%25D7%25AA+%25D7%25A9%25D7%259C+%25D7%2598%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594 |date=2016-04-20 }}}} עד אז, היו הבתים בנויים על החוף ורבים מהם אפילו בתוך המים. כל אזור הטיילת היה חלק מהרובע היהודי.{{הערה|שם=:1}}
 
סופה נוספת שעברה העיר מספר חודשים לאחר מכן (דצמבר 1934), וגרמה לתושבים רבים להיכנס לבהלה, ואף לברוח לכיוון החלקים העליונים של העיר, עברה בשלום ובלי לגרום לנזק, בין היתר בזכות השיפורים שבוצעו ובניית הערוצים החדשים לכנרת.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jta.org/1934/12/06/archive/tiberias-escapes-flood-devastation|כותרת=Tiberias Escapes Flood Devastation|אתר=Jewish Telegraphic Agency|תאריך_וידוא=2016-04-11}}}}
* {{דואר היום||שטפון איום בטבריה|1934/05/15|00101}}
* {{דבר||בטבריה החרבה|1934/05/16|00103}}
* [https://web.archive.org/web/20140817140323/http://geo.haifa.ac.il/~bargal/shalem/nathan_1934.html השטפון בטבריה, מאי 1934, תיאור וניתוח גיאומורפולוגי]
* [http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2636698 שיטפון בטבריה], באתר הארץ, 14 במאי 2015
* [http://tveria.org/Gallery/Folder/213 גלריית תמונות מהשיטפון]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, באתר המכון לחקר טבריה
* {{יוטיוב|bq0PtG1r3c|שם=The Spielberg Jewish Film Archive - AGA - Tiberias Catastrophe, כתבתו של ברוך אגדתי}}
 
61,483

עריכות