טליה איינהורן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפות (, על ידי), אחידות במיקום הערות שוליים, החלפה (תל אביב)
מ מסטמקר, תיקון טעות כתיב, ניסוח
שורה 34:
2020}}}}, למדה ל[[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] ב[[מתמטיקה]] ו[[פיזיקה]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] ובשנת [[1971]] סיימה [[דרגות הצטיינות בלטינית|בהצטיינות]]. בתום לימודיה שירתה בעריכה ותרגום ב"[[מערכות]]", ההוצאה לאור של [[צה"ל]] ו[[משרד הביטחון]]. במהלך השירות נישאה לברוך איינהורן, שעמד בראש מדור מערכות הפעלה ב[[ממר"ם]]. בשנים [[1974]]–[[1977]] סיימה לימודי [[לימודי משפטים בישראל|תואר ראשון במשפטים]] ב[[הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב|פקולטה למשפטים, באוניברסיטת תל אביב]], שנתיים רצופות מתוכן מצטיינת דיקן. התמחתה ב[[משרד עורכי דין]] [[יהושע רוטנשטרייך]] ואליהו גיצלטר.
 
במשך 11 שנים עסקה בפרקטיקה המשפטית – שש שנים במשרד הפרטי שהקימה, במסגרתם עסקה במשפט אזרחי-מסחרי וגם ב[[ליטיגציה]], וחמש שנים נוספות בתעשייה, בהן התמחתה בניסוח ובניהול [[משא ומתן]] על חוזים עסקיים בינלאומיים. בשנים [[1988]]–[[1989]] סיימה בהצטיינות יתרה לימודי [[מוסמך אוניברסיטה|תואר שני]] במשפטים באוניברסיטת תל אביב. עבודת ה[[תזה|מוסמך]] שלה זכתה בפרס הראשון של האגודה הישראלית לבעיות הפרלמנטריזם, וספר המבוסס על עבודה זאת פורסם{{הערה|{{סימניה ספר|317950|הגבלת סיעה בעלת מצע גזעני על-פי סעיף א7 לחוק יסוד: הכנסת}}}} בהוצאת האגודה. ב־[[1989]] נסעה יחד עם משפחתה ל[[דנמרק]] במסגרת עבודה של בעלה בחברת [[IBM]]. בשנים [[1991]]–[[1993]] למדה לתואר [[דוקטור]]{{הערה|בגרמניה נקרא תוארה 'דוקטור יוריס' (Dr. Iuris או Dr. Juris). אין להתבלבל בינו לבין תואר '{{אנ|Juris Doctor|JD - יוריס דוקטור}}' האמריקני, השקול לתואר 'מוסמך אוניברסיטה' במשפטים ומוענק שם למי שסיים בית ספר למשפטים.}} במשפטים ב[[אוניברסיטת המבורג]] ב[[גרמניה]], אותו סיימה בהצטיינות יתרה. נושא עבודת הדוקטורט בהנחיית פרופסור {{אנ|Ernst-Joachim_Mestmäcker|[[ארנסט יואכים מסטמאקר}}מסטמקר]], מנהל [[מכון מקס פלאנק]] ב[[המבורג]], היה "המסגרת המשפטית לסחר החוץ של ישראל – מבט באספקלריה של הסכם הסחר החופשי בין ישראל ל[[הקהילה הכלכלית האירופית|קהילה הכלכלית האירופית"]].
 
איינהורן ייסדה והייתה העורכת הראשית הראשונה של [[כתב עת מדעי|כתב העת המדעי]] 'European Business Organization Law Review'{{הערה|[https://www.cambridge.org/core/services/aop-cambridge-core/content/view/6592B0C2CB9B8CC22EBE719C6765FF66/S1566752900000033a.pdf/editorial.pdf European Business Organization Law Review - Editorial Article 2000]|שמאל=כן}}, פרסום של המכון הבין-אוניברסיטאי [[טוביאס אסר|ט.מ.ק אסר]] (T.M.C. Asser Instituut) לחקר המשפט הבינלאומי והמשפט האירופי ב[[האג]], [[הולנד]]. באוקטובר [[1997]] הופיעה בפני הוועדה הכלכלית המשותפת ל[[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]] ול[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט האמריקני]] כעדה מומחית בנוגע ליחסים הכלכליים בין ישראל ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]]{{הערה|[https://www.ijl.org/wp-content/uploads/2018/09/Justice-No.17-June1998.pdf Talia Einhorn, The Economic Relations between Israel and the Palestinian Authority, Justice Journal of the International Association of Jewish Lawyers and Jurists No. 17, June 1998, pp. 40-43]|שמאל=כן}}{{הערה|Israel's Economic Future, Hearing before the Joint Economic Committee, Congress of the United States, one hundred fifth Congress, First Session, October 21, 1997, Pages 14-18, 151-179|שמאל=כן}}. ב-[[1998]] מונתה ל[[פרופסור מן המניין]]{{הערה|[https://www.news1.co.il/Archive/001-D-407052-00.html איציק וולף, פרופ' איינהורן השתמשה בתוארה כדין באתר [[News1 מחלקה ראשונה]], [[23 באוקטובר]] 2018]}} בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה הבינלאומית קונקורדיה {{אנ|Concordia International University Estonia}} ב[[טאלין]], [[אסטוניה]]. מאז [[2002]] מכהנת כחוקרת בכירה אורחת בפקולטה לניהול של [[אוניברסיטת תל אביב]]{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|המועמדים החדשים לוועדת המינויים: טליה איינהורן מאוניברסיטת אריאל ומשה טרי|6516923|2 באוקטובר 2018}}}}. בשנים [[2003]]–[[2008]] הייתה פרופסור למשפטים ב[[המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט|מכללת שערי משפט]]. בשנים 2002–[[2004]] הצטרפה ל[[חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי]], והייתה חברה בהנהלת החוג. בשנים 2009–2010 הייתה פרופסור אורח ב[[אוניברסיטת אינדיאנה]], ארצות הברית וב{{אנ|Fordham University|אוניברסיטת פורדהאם}}, [[ניו יורק]], וב-2011 ב[[אוניברסיטת קליפורניה]] ב[[סנטה קלרה (קליפורניה)|סנטה קלרה]]. ב-[[2010]] מונתה לפרופסור מן המניין למשפטים ב[[אוניברסיטת אריאל]]. ב-[[2014]] הייתה שותפה להקמת כתב העת "הון משפחתי"{{הערה|הון משפחתי, כרך א' מספר 1, הוצאת רונן, אפריל 2014}}. ב-2016 הרצתה קורס קיץ ב[[משפט בינלאומי פרטי]] השוואתי באקדמיה למשפט בינלאומי ב[[האג]]. ב-[[2019]] מונתה על ידי [[שר המשפטים]] [[אמיר אוחנה]] כחברה בוועדה לבחינת הרפורמה בסדר הדין האזרחי בישראל{{הערה|{{גלובס|מתן ברניר|עוד חוזר הניגון: כניסתה לתוקף של הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי נדחתה שוב בחצי שנה|1001300925|16 בספטמבר 2019}}}}.
שורה 41:
 
==תחומי מחקר==
תחומי המחקר של איינהורן הם בונושאיםבנושאים הבאים: [[משפט בינלאומי פרטי]], משפט פרטי השוואתי, ארץ ישראל ויישובה במשפט הבינלאומי, משפט עסקי בינלאומי, הון משפחתי, משפט הסחר הבינלאומי, ארגונים עסקיים בינלאומיים, בוררויות מסחריות בינלאומיות, משפט המורשת התרבותית.
 
==פעילות ציבורית==
שורה 57:
 
==ביקורת על בג"ץ והתשתית המשפטית==
איינהורן היא מבקרת חריפה של שיטת המשפט הישראלית ובפרט עלשל הליכי [[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] בבית המשפט העליון{{הערה|{{ynet|טליה איינהורן|הגבלת בג"ץ - צעד חיוני לחיזוק הדמוקרטיה|5511705|13 בספטמבר 2019}}}}{{הערה|{{מידה|כותב=טליה איינהורן|כותרת=מפלגת בג”ץ פה אחד – פי הנשיאה חיות|מספר כתבה=70531|תאריך=8 במאי 2020}}}}{{הערה|{{מידה|כותב=טליה איינהורן|כותרת=התערבות בג”ץ והיועמ”ש במינויים – פרק נוסף בהפיכה השיפוטית|מספר כתבה=68479|תאריך=20 בדצמבר, 2019}}}}. לדבריה, להליך בג"ץ הישראלי מספר מאפיינים ייחודיים:
* היותו של בג"ץ ערכאה ראשונה ואחרונה ללא ערכאה דיונית המבררת את העובדות ואת הסוגיות המשפטיות על פי [[סדר דין|סדרי דין]] ו[[דיני הראיות|דיני ראיות]] מתוקנים;
* ביטול דרישות הסף ל[[זכות עמידה]] ופתיחת בג"ץ לשורת עותרים "ציבוריים" מטעם עצמם;