המרכז האקדמי לב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dorom2000 (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
שורה 30:
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=ירושלים|שם=המרכז האקדמי לב|אורך=35.191156|רוחב=31.764767|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=
}}
|אתר אינטרנט=https://www.jct.ac.il/}}'''המרכז האקדמי לב'''{{הערה|1=[http://che.org.il/?place=בית-ספר-גבוה-לטכנולוגיה-בירושלים-2 מתוך אתר המועצה להשכלה גבוהה בישראל]}}, או '''מכון לב''' (לשעבר: '''בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים''', הידוע גם ב[[ראשי תיבות]] '''בג"ט''') הוא [[מכללה אקדמית]]-תורנית, המוכרת על ידי [[המועצה להשכלה גבוהה]]. המוסד משלב לימודי [[טכנולוגיה]] ויהדות, והלימודים בו מתקיימים בנפרד לגבריםל[[גברים]] ולנשיםול[[נשים]].
 
המרכז האקדמי לב מעניק [[תואר ראשון]] ושני במקצועות טכנולוגיים, מקצועותבמקצועות ה[[ניהול]] וה[[חשבונאות]] וב[[אח (מקצוע)|סיעוד]]. נכון לשנת [[2016]] לומדים במרכז כ-4,500 תלמידים. בספטמבר [[2006]] הוחל תהליך, מתוך רצון לחסוך בעלויות, לאחד את הקמפוסים "לב" ו"נוה" ותלמידי שני הקמפוסים לומדים במשותף את הלימודים האקדמאיים.
 
{{שכר לימוד|פריפריה}}
שורה 42:
בשנים הראשונות נמצא ב[[שכונת בית וגן]], במספר דירות שכורות ובבתי ספר בשכונה, ולאחר כמה שנים עבר למשכנו החדש בקריה האקדמית בשכונת [[גבעת מרדכי]]. כמו כן התעודות הראשונות הונפקו בשיתוף [[אוניברסיטת בר-אילן]], והחל מהשנה השלישית קיבל מעמד עצמאי. המגמות הראשונות היו [[אלקטרו-אופטיקה]] (באותה תקופה, היה המכון המוסד היחיד בארץ בו נלמד מקצוע זה), [[מדעי המחשב]], ו[[אלקטרוניקה]]. ב-1977 זכה להכרה כמוסד להשכלה גבוהה. במשך השנים המכון התפתח ונוספו מקצועות נוספים, ומאוחר יותר בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] גם [[חשבונאות]]. בנוסף, המכון התחיל להציע קורסים בהוראת [[טכנולוגיה]] לכל המעוניין בהם. מכון לב פתח את שעריו בפני התעשייה הגבוהה בישראל, ומספר חברות של בוגרי המכון הקימו בו [[חממה טכנולוגית|חממות]] טכנולוגיות בראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]].
 
בשנת [[1991]] הוקמה המכינה הקדם-אקדמית הראשונה בבי"ס גבוה לטכנולוגיה על ידי בוגר מכון לב מר מאיר בן חיים שגם ניהל אותה עד שנת 2004. במהלך שנות ה-90 הוקמו מכינות נוספות במתכונת של הכנה לקראת לימודים אקדמיים עם תיגבור לימודי השפה העבריתה[[עברית]] - לתלמידים מחוץ לישראל.
 
חמישה נשיאים נוספים היו למכון{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jct.ac.il/en/why-we-changed-our-name|כותרת=Why we Changed our Name {{!}} המרכז האקדמי לב|אתר=www.jct.ac.il|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-06-01}}}} - [[מבקר המדינה]] המנוח, פרופ' [[יצחק ארנסט נבנצל|יצחק (ארנסט) נבנצל]], אחריו בין השנים [[1985]]-[[1993]] פרופ' [[צבי וינברגר]], (וינברגר חזר שוב לבי"ס לאחר שהמרכז הקים את החוג ל[[פיזיקה שימושית]] - הנדסת [[אלקטרואופטיקה]]. והיה יו"ר החוג בין השנים [[2000]]-[[2008]]). בשנת 1993 פרופ' [[יוסף בודנהיימר]] מונה לנשיא והוא כיהן בתפקיד זה עד לשנת [[2009]]. לאחר מכן מונה פרופ' [[נח דנא-פיקאר]] לנשיא המרכז, הנשיא החדש (מאז [[ספטמבר]] [[2013]]), פרופ' [[חיים סוקניק]].
 
בשנת 1994 הוקמה ביוזמת מאיר בן חיים וסגן הרקטורה[[רקטור]], פרופ' יעקב פרידמן, בתוך המכינה הקד"א תוכנית "עתודה חרדית" שאליה התקבלו תלמידים מרקע חרדי אשר למדו שנה אקדמית אחת במכינה ולאחר מכן שולבו באחת ממגמות הלימוד שאושרו על ידי [[צה"ל]] עבורם. בסיום התואר האקדמי הם מגויסים לשירות צבאי מלא כמהנדסים ביחידות טכנולוגיות של צה"ל. בנוסף, בשנת 1998 פתחה המכינה הקד"א כיתת מכינה ראשונה לתלמידים מרקע חרדי מגיל שנת שהייה (על פי [[חוק טל]] - מגיל 22 ומעלה), תלמידים אלו שולבו בהמשך כחלק ממכינת מכון נווה.
 
בעקבות [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים]] נקלטו עולים בעבודה ובמחקר במכון. בשל כך, רמת הלימודים עלתה בצורה משמעותית. מכון לב הותאם גם לקליטת עולים-סטודנטים: שלוש מכינות נוסדו בשנות התשעים, לעולים מ[[ברית המועצות]] לשעבר, [[צרפת]] ו[[אתיופיה]]. נציגי המכון פוקדים חלק מארצות המוצא של העולים מדי שנה, ובכך מביאים צעירים רבים לארץ, אשר משתלבים בלימודים, וברובם נשארים.