הלאמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ גמאל עבדול נאצר ⭠ גמאל עבד אל נאצר (באמצעות WP:JWB) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 7:
מספר משטרים לאומניים וגזעניים הלאימו את נכסיהם של מיעוטים אתניים. בין אלה, [[גרמניה הנאצית]] הפקיעה את רכושם של ה[[יהודים]], ו[[זימבבווה]] בהנהגת [[רוברט מוגאבה]] הפקיעה את חוותיהם של מתיישבים ממוצא אירופי. בהלאמה מסוג זה הבעלות הממשלתית היא לרוב רק שלב-מעבר, והנכסים מועברים בהמשך לבעלות פרטית של בני הקבוצה השלטת.
פעולות הלאמת-הצלה מתרחשות ברוב המקרים כאשר חברה גדולה ובעלת מוניטין עומדת ל[[פשיטת רגל|פשוט רגל]]. פעולת ההלאמה מכוונת להצילם ממצב זה. פעולות הלאמה נפוצות במיוחד כאשר החברה נתפשת כבעלת חשיבות לכלכלה ולחברה, או כאשר מספר חברות במגזר מסוים עומדות בפני סכנת הליך [[פירוק חברות|פירוק]] בו-זמנית. בישראל, לדוגמה, הולאמו הבנקים העיקריים בשנת [[1983]] אחרי "[[משבר מניות הבנקים (ישראל 1983)|משבר הבנקים]]" כדי להצילם מפשיטת רגל. במקומות רבים נגעה ההלאמה לחברות רכבות, תעופה, משאבי-טבע, ובנקים
בנוסף בשנת 2020 הולאמה חברת התעופה אל-על למדינת ישראל בעקבות משבר הקורונה וחוסר הכנסה.
ה[[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|משבר הפיננסי]] שהחל בסוף שנת [[2007]] בארצות הברית והתדרדרותו לאורך שנת 2008 הביאו לקריסה של בנקים למשכנתאות כגון [[פרדי מק]] ו[[פאני מיי]] וגופים פיננסיים מרכזיים, והביא לסדרה של מהלכי הלאמה של סוכנויות משכנתאות וביטוח והזרמת כספים למערכת הפיננסית בידי הממשלה הפדרלית. מהלכים אלו סיימו כ-20 שנה בהן הסתמן כי ההלאמה הופכת להיסטוריה נשכחת, והציתו מחדש את הדיון בבעלות ציבורית מול פרטית.
| |||