השיטפון הגדול של צפון קוריאה (1995) – הבדלי גרסאות

בחודשים לאחר השטפון, החל רעב המוני בכל רחבי המדינה ודיווחים מערביים על אוכלוסיות עשירות שאכלו 'קלחי תירס שטרם הבשילו' {{הערה|שם=Book Review}} תועדו בהרחבה. שיעור ה[[תת-תזונה]] באוכלוסייה עלה ל-14% בשנת 1997{{הערה|{{צ-ספר|שם=South Korea|קישור=http://dx.doi.org/10.4324/9781315130071|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2017-07-05|מקום הוצאה=New Brunswick: Transaction Publishers, [2016]|ISBN=978-1-315-13007-1|מחבר=Daniel J. Schwekendiek}}}} וכמות המזון שחולקה הצטמצמה מממוצע של 700 גרם ליום ב-1987 ל-128 גרם ליום בלבד בשיא המשבר בשנת 1997. בניסיון ממושך להקל על המצוקה הציעה ממשלת קוריאה הצפונית לאזרחיה את קיומו של משטר "מזונות חלופיים" כדי שיוכלו לשרוד. לדוגמה, קוביות קטנות של קליפות [[עץ|עצים]], [[עלה|עלים]] ו[[דשא]].{{הערה|{{צ-ספר|שם=The Responsibility to Protect|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/acprof:oso/9780199797769.003.0033|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2011-11-25|ISBN=978-0-19-979776-9|עמ=346–371|מחבר=Kjell Magne Bondevik, Kristen Abrams}}}} עד היום לא ידוע כמה אנשים מצאו את מותם ב[[הרעב ההמוני בקוריאה הצפונית|רעב ההמוני בקוריאה הצפונית]], אך ההערכות מדברות על בין 330,000 ל-3,500,000 בני אדם.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=The North Korean Famine and Its Demographic Impact|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/j.1728-4457.2001.00219.x|כתב עת=Population and Development Review|שנת הוצאה=2001-06|עמ=219–238|כרך=27|doi=10.1111/j.1728-4457.2001.00219.x|מחבר=Daniel Goodkind, Loraine West}}}}