הגיית העברית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ מהערך הגייה |
||
שורה 1:
'''[[הגייה|הגיית]] ה[[עברית]]''' עברה שינויים רבים במהלך אלפי שנות קיומה.
ב[[תקופת הביניים של העברית]] התקיימו דרכי הגייה אחדות שלה:
* [[הגייה ספרדית]], שהתקיימה אצל יהודי [[עדות המזרח]].
* [[הגייה אשכנזית]], שהתקיימה אצל [[יהדות אשכנז|יהודי אשכנז]].
* [[הגייה תימנית]], שהתקיימה אצל [[יהדות תימן|יהודי תימן]].
הגיות אלה לא שימשו לדיבור עברי, משום שזה לא היה קיים כמעט ב[[ימי הביניים]], אלא בעיקר לצרכים ליטורגיים ובמהלך [[לימוד תורה]].
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], [[תחיית הלשון העברית|מחדשי השפה העברית]] שאפו לאמץ את ה[[הגייה ספרדית|הגייה היהודית-הספרדית]], בייחוד זו שהייתה נהוגה ב[[קהילה]] הספרדית של [[ירושלים]]. זאת משום היוקרה שממנה נהנתה הקהילה הספרדית של ירושלים באותם זמנים, ומשום שהגייתה הייתה קרובה למדי להגייה שמשתקפת ב[[הניקוד הטברני|ניקוד הטברני]] של ה[[מקרא]]. אלא שמרבית מחדשי השפה העברית ותומכיהם היו [[יהדות|יהודים]] [[אשכנזים]] מ[[מזרח אירופה]], וההגייה העברית שהכירו הייתה שונה מאוד. על אף המאמץ להקנות לדיבור העברי החדש הגייה ספרדית, השפעת ה[[הגייה אשכנזית|הגייה האשכנזית]], והמבטא של שפת [[יידיש]] ניכר היטב ב[[עברית ישראלית|עברית המודרנית]].
| |||