הארמייה השישית (ורמאכט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נמור ⟸ נאמור (באמצעות WP:JWB)
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ אבידות ⭠ אבדות (באמצעות WP:JWB)
שורה 34:
ב[[מבצע ברברוסה]] פעלה הארמייה במסגרת [[קבוצת ארמיות דרום]]. ב[[ינואר]] [[1942]], פון רייכנאו, שקודם בינתיים לדרגת [[גנרל-פלדמרשל]], מצא את מותו בתאונת מטוס, לאחר שהועבר לבית חולים בעקבות [[התקף לב]].
 
הפיקוד על הארמייה הועבר לידי [[פרידריך פאולוס]], ראש המטה שלה לשעבר. במאי [[1942]] הותקפה הארמייה על ידי כוחות סוביטיים חזקים במסגרת מתקפה שנועדה לשחרר את העיר חרקוב, היא ספגה אבידותאבדות כבדות, אך במסגרת [[קרב חרקוב]] הצליחה לכתר ולהשמיד את מרבית הכוחות התוקפים בסיוע יחידות נוספות של [[קבוצת ארמיות דרום]]. ב-[[28 ביוני]] [[1942]] נפתחה מתקפת הקיץ הגרמנית. הארמייה השישית התקדמה, כמעט ללא התנגדות, מזרחה לכיוון העיר [[סטלינגרד]]. התקדמות הזרוע הצפונית של המתקפה הגרמנית, שכללה גם את הארמייה השישית הייתה כה מהירה, עד שהיטלר הורה ל[[ארמיית הפאנצר הרביעית]] לנוע דרומה לכיוון רוסטוב כדי לסייע להתקדמות הזרוע הדרומית של המתקפה. ללא הסיוע של [[ארמיית הפאנצר הרביעית]] הואטה התקדמות הארמייה השישית מזרחה, וייתכן שהוחמצה הזדמנות לכבוש את סטלינגרד לפני הגעת העתודות הסובייטיות לזירה. בסופו של דבר החליט היטלר להורות לארמיית הפאנצר הרביעית לחזור למשימתה המקורית, ולתקוף את סטלינגרד בסיוע הארמייה השישית. הארמייה השישית התקדמה אל העיר מצפון, בעוד שארמיית הפאנצר הרביעית נעה אליה מכיוון דרום.
 
=== קרב סטלינגרד ===
שורה 58:
רק 6,000 מהשבויים שבו אי פעם לביתם, לאחר עשר שנים. השבויים היו חלשים מרעב וממחלות, ולא קיבלו טיפול רפואי ראוי. חלקם נשלחו למחנות עבודה במזרח, ורבים מהם מתו מתשישות ומרעב. כמה קצינים בכירים הוחזקו ב[[מוסקבה]], הצטרפו ל[[הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית|וועד הלאומי למען גרמניה החופשית]] ושימשו את הסובייטים בתעמולתם. כמה מהם חתמו על הצהרות כנגד היטלר, ששודרו לכוחות הגרמנים.
 
הלחימה בעיר נמשכה 199 ימים. מספרי האבדות קשים להערכה. חוקרים מעריכים כי במהלך הניסיון לכבוש את סטלינגרד ספגו כוחות הארמייה השישית כ-100 אלף אבדות, בנוסף לכ-250 אלף אבידותאבדות שספגו הכוחות הגרמניים שכותרו בתוך כיס סטלינגרד לאחר ה-[[19 בנובמבר]] [[1942]].
 
פרידריך פאולוס נשאר ב[[ברית המועצות]] לאחר המלחמה ואף הרצה בבתי הספר הצבאיים הסובייטיים.