המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ אבידות ⭠ אבדות (באמצעות WP:JWB)
שורה 101:
[[הלגיון הערבי]], שחלק מיחידותיו היו תחת פיקוד בריטי, פעל בעוצמה רבה. ב-[[12 במאי]] תקפו יחידות הליגיון ב[[גוש עציון]] וכבשו אותו ב-[[13 במאי]]. ב-[[14 במאי]] 1948, יום לפני סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, הועברו כל יחידות הליגיון דרך [[גשר אלנבי]] ועלו לכבוש את ירושלים. הליגיון, בסיוע יחידות "[[האחים המוסלמים]]" שהגיעו ממצרים, תקפו בדרום ירושלים; ב-[[21 במאי]] הפגיזו את קיבוץ [[רמת רחל]] וכבשו אותו. היישוב נהרס ורכושו נבזז על ידי ערבים מקומיים. לאחר קרבות אחדים בהם עבר שטח הקיבוץ מיד ליד, הצליחו כוחות הפלמ"ח, ההגנה והאצ"ל לשוב ולכבוש את הקיבוץ ואף להבריח את כוחות הליגיון מ[[מנזר מר אליאס]] שממנו הופגזה רמת רחל.{{הערה|יהודה ואלך, '''אטלס כרטא לתולדות ה"הגנה"''', עמ' 122.}}
 
הכוחות הבריטים עזבו את העיר העתיקה ב-13 במאי. ב-16 במאי נפתחה התקפת הליגיון על הרובע היהודי; הלוחמים שלחו מברק אל מפקדת ההגנה: "המצב נואש, מתפרצים מכל הצדדים"; במבנה [[ישיבת פורת יוסף]] התנהלו קרבות פנים-אל-פנים; למחרת ב-17 במאי התקרבו כוחות הליגיון אל בית החולים [[משגב לדך]]; ועדיין לא הגיעה העזרה המצופה מחוץ לחומות של כוחות המגן העבריים או של [[הצלב האדום]]. אז הוחלט על פריצה אל הרובע היהודי של כוחות חטיבת הראל-פלמ"ח ועתודת החי"ש עציוני. שני ניסיונות הפריצה בלילות 16–17 במאי נכשלו, תוך אבידותאבדות כבדות. ב-[[19 במאי]] הצליח כוח של הפלמ"ח להיכנס דרך [[שער ציון]] אל [[הרובע היהודי]] ולהביא אספקה ותגבורת אל הרובע. אולם למחרת השתלט הליגיון שוב על אזור שער ציון, והמצור על הרובע חודש. ב-[[28 במאי]], לאחר שרבים ממגיניו נפלו ותחמושתם אזלה, נכנעו תושבי הרובע והכוחות הלוחמים.{{הערה|יהודה ואלך, '''אטלס כרטא לתולדות ה"הגנה"''', עמ' 119–120.}} [[השבויים הישראלים בירדן במלחמת העצמאות|השבויים היהודים יצאו לשבי בירדן]] (ושוחררו לאחר חודשים אחדים וחזרו לישראל). הליגיון הערבי ניסה לפרוץ לירושלים המערבית, כבש את שכונת [[שייח' ג'ראח]], אך נכשל בניסיונותיו לכבוש את השכונות היהודיות בצפון ובמערב העיר, עקב בלימתו ב-20 עד 24 במאי ב[[קרב נוטרדאם בירושלים|קרב אכסניית נוטרדאם]] (Notre-Dame de France), כיום [[המתחם הצרפתי בירושלים|נוטרדאם דה ז'רוזלם]] על ידי כוחות ההגנה, בהם יחידה מ[[פלוגת יהונתן]].
 
[[קובץ:Burrma_way_Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תוואי [[דרך בורמה (ישראל)|דרך בורמה]]]]
 
כוחות הלגיון התקדמו לכיוון מערב ותקפו באזור [[גבעת הרדאר]], מעלה החמישה וקרית ענבים, אך שם נהדפו על ידי לוחמי הגדוד הרביעי והשישי של חטיבת הראל-פלמ"ח. הם הצליחו לתפוס את רכס [[לטרון]] וחסמו את הדרך לירושלים המערבית. שלושה ניסיונות של צה"ל לכבוש את מתחם לטרון ([[מבצע בן נון א']], [[מבצע בן נון ב']] ו[[מבצע יורם]]) נכשלו, והכוחות התוקפים ספגו אבידותאבדות כבדות. כיבוש הכפרים בית ג'יז ובית סוסין ורכס הגבעות מדרום לרכס לטרון, איפשר סלילת דרך עוקפת, שנודעה בשם [[דרך בורמה (ישראל)|דרך בורמה]], והביא לפריצת המצור הירדני על חלקה המערבי של ירושלים. במקביל ל"דרך בורמה" הוקם "[[מפעל השילוח]]" אשר עקף את לטרון, איפשר הזרמת [[מים]] לירושלים הנצורה. (הוא כלל קו צינורות עם שתי תחנות שאיבה, יצא מבריכה ליד [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]] והגיע עד ל[[שער הגיא]]).{{ש}}
ב[[קרבות עשרת הימים]] - [[8 ביולי]] עד ה-[[18 ביולי]], פתח [[צה"ל]] בהתקפות על עמדות הלגיון הערבי ועל הצבא המצרי דרומית לירושלים. יחידות גדנ"ע, בהן [[פלוגת יהונתן]], כבשו את [[עין כרם]].{{הערה|אהוד אמיר, [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=28315145#204.7217.6.default '''גדנ"ע ירושלים בתש"ח'''], משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2003, ע' 185–.186}} בהתקרב מועד ההפוגה השנייה נערכו שתי התקפות במאמץ לכבוש את העיר העתיקה ב[[מבצע קדם]]. צה"ל תקף מכיוון [[הר ציון]], [[אצ"ל]] ולח"י תקפו מכיוון [[השער החדש]]. אולם הכוחות לא הצליחו לפרוץ את חומת העיר העתיקה ונסוגו. במקביל תקפו כוחות חי"ר ומשוריינים של הליגיון את אזור "מנדלבאום" במטרה לחדור לעיר החדשה. התקפה זו נהדפה על ידי כוחות "עציוני", שזה עתה נסוגו מהר ציון.