הקהילה הבהאית באינדונזיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ החלפות (אסלאם, -8 באוגוסט) |
||
שורה 3:
==היסטוריה==
בסוף המאה ה-19, נשלח ג'מאל אפנדי על ידי [[בהאא אללה]] להודו ויחד עם סייד מוסטפא רומי, נסע ברחבי [[דרום אסיה]] ו[[דרום-מזרח אסיה]]. במסגרת המסע טיילו השניים ברחבי הארכיפלג האינדונזי כ-6 חודשים, בין מאי לנובמבר 1885, והפיצו את הדת הבהאית.{{הערה|Vries, Jelle de. 2007. "Jamal Effendi and Sayyid Mustafa Rumi in Celebes: The Context of Early Baha'i Missionary Activity in Indonesia." Baha'i Studies Review 14 (1): 23-37.}}
באותה תקופה היה הארכיפלג האינדונזי תחת שליטתה [[האימפריה ההולנדית|הקולוניאלית של הולנד]]. הרשויות ההולנדיות לא אהבו תעמולה דתית במושבותיהן, ולכן אישורי הנסיעה של השניים היו מוגבלים ואפשרו להם לבקר רק בנמלי החוף של [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]]. הם הפליגו לבטאוויה (כיום [[ג'קרטה]]), מקום מושב הרשויות הקולוניאליות ההולנדיות, שם שובצו לרובע הערבי פאקוג'אן (באנגלית: Pakhojan). שם קיבלו סיוע מהקונסול הכללי הטורקי בבטביה, עלי ע'אלב ביי.
אחרי שהבינו השניים כי לא יוכלו ללמד ביעילות בבטביה, הם נסעו ל[[סורביה]], שנמצאת לאורך חוף ג'אווה הצפוני. משם המשיכו לאורך החוף, עצרו באי [[באלי]], ואז הלאה לאי [[לומבוק]]. בלומבוק חיכה להם סייד עבדאללה (באנגלית: Sayyid 'Abdu'lláh), גובה המכס הראשי, שדאג שיפגשו את המלך הבודהיסטי ומלכתו המוסלמית, איתם שוחחו על ענייני דת.
תחנתם הבאה הייתה מקאסר באי סלבס (כיום [[סולאווסי]]). האי סלבס הכיל מספר רב של נסיכויות קטנות שנמצאו תחת ריבונות הולנדית אך שמרו על עצמאותן. ההולנדים דאגו לשמור על השליטה בהיצע העשיר של תבלינים ועץ שסיפק אזור זה כנגד חדירת כוחות אחרים. בעזרת בקשת הקונסול הטורקי בבטביה שיבקרו חייל טורקי זקן באי סלבס, הם הצליחו לשכנע את המושל ההולנדי לאפשר להם להיכנס לפנים האי. קודם כל, הם הפליגו צפונה לאורך החוף בסירה קטנה לנמל פארי-פארי, שהייתה בירת ממלכה קטנה שנשלטה על ידי פאטה ארונגמטואה ארון רפן (באנגלית: Fatta Arongmatua Aron Rafan). הם התקבלו על ידי המלך, וג'מאל אפנדי הצליח לרפא את המלך מ[[פסוריאזיס]] באמצעות שימוש ב[[צמחי מרפא]]. כתוצאה מכך, ג'מאל אפנדי הצליח ללמד שם את האמונה הבהאית באופן גלוי והמלך נטה לטובת הדת החדשה. אולם המושל סירב לאפשר לשניים להמשיך ופקד עליהם לחזור לבטביה. עם שובם לבטביה, הם זכו להצלחה רבה יותר בהפצת האמונה הבהאית.{{הערה|Momen, Moojan. 1999. "Jamál Effendi and the early history of the Bahá'í Faith in South Asia." published in Bahá'í Studies Review (Association for Baha'i Studies English-Speaking Europe) 9.}}
שורה 13:
באמצע [[המאה ה-20]] הגיעה הדת הבהאית לאיים אחרים באינדונזיה על ידי בהאיים שהפיצו את הדת. באוקטובר 1953, אלי בקינג (באנגלית: [[Elly Becking]]), הפיצה את הדת הבהאית בניו-גינאה ההולנדית (כיום [[מערב גינאה החדשה]]). בפברואר 1954 הזוג הנשוי רחמת אללה ואיראן מהאג'ר (באנגלית: [[Rahmatu'lláh Muhájir|Rahmatu’lláh and Írán Muhájir]]) הפיצו את הדת הבהאאית באיי מנטאוואי (באנגלית: [[Mentawai Islands]]). השלושה זוכו בתואר "אבירי הבהאא אלהה".{{הערה|Cameron, Glenn & Wendi Momen. n.d. Chronology of the Bábí and Bahá'í Faiths and related history. Accessed June 23, 2020. https://bahai-library.com/locations/Indonesia.}}
החל משנת 1955 הוביל רחמת אללה מהאג'ר את הדת הבהאאית באיי מנטאוואי, והצליח לאסוף 2,500 מאמינים. הבהאיים היטיבו עם הקהילה המקומית באי,{{הערה|Steenbrink, K. A., and J. S. Aritonang. 2008. "Chapter Thirteen. The Sharp Contrasts Of Sumatra." A History of Christianity in Indonesia (Brill) 527-638.}} והסיבה המיוחסת להצלחתם המסיונרים הבהאיים היא העובדה שהם היו אנשים צעירים שהשתלבו באורח וסגנון חייהם של הקהילה המקומיים. עדות לכך היא שמורים בהאאים רבים התחתנו עם נשים מקומיות והשתלבו לגמרי בחברה. חלק מהמשיכה לדת הבהאית הייתה שהיא היוותה אלטרנטיבה אטרקטיבית
==מעמד חוקי==
באוקטובר 1957, שוגי אפנדי קרא לכינוס של סדרת ועידות בין-יבשתיות שיערכו ברציפות בקמפלה סידני, שיקגו, פרנקפורט וג'קרטה. ב-14 בספטמבר 1958, שבוע לפני הועידה הבין-יבשתית החמישית שהייתה אמורה להתקיים בג'קרטה, הממשלה ביטלה את האישור לקיים את הועידה, צעד שהתחיל תקופה של דיכוי קשה של הדת הבהאאית ומאמיניה ולבסוף הוביל לאיסורה בשנת 1962.{{הערה|Smith, Peter, and Moojan Momen. 1989. "The Baha'i faith 1957–1988: A survey of contemporary developments." Religion 19 (1): 63-91.}}
בשנת 1961 הממשל הצבאי באינדונזיה הוציא הוראה לרשויות המקומיות לאסור פעילויות בהאאיות ולהחרים רכוש בהאאי. שנה לאחר מכן נשיא אינדונזיה, [[אחמד סוקרנו]], אסר על קיום מוסדות מנהליים בהאאים. האיסור על האמונה הבהאאית אושר מחדש ביוני 1972 כמו גם התווספה לאיסור פעילות הוראה מאורגנת בהאאית. איסור זה גרם לאלימות דתית נגד המאמינים הבהאיים, מאמינים בהאאים רבים פוטרו מעבודתם, בשנת 1975 נעצרו מאמינים בהאאים בגין הפרת האיסור על פעילות בהאאית,
ב-8
==כיום==
| |||