היסטוריה של כווית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טאליבן ==> טליבאן
שורה 36:
אי השקט הגאופוליטי באזור ומקומה של כווית בקצה הצפוני של המפרץ הפרסי קרוב לאזור הים התיכון, קידמו מאוד את מעמדה של כווית סיטי כנמל ים עיקרי באזור, ובנוסף גם העניין הבריטי בפיתוח נתיבי סחר אמינים עם דרום מזרח אסיה והקולוניות של מזרח אפריקה, עודדו את פריחתה כלכלית של כווית במחצית השנייה של המאה ה-18. המסחר הימי של כווית בשנת [[1800]] הוערך ב-16 מיליון רופיות של בומבי{{הערה|שם=שינוי|[https://books.google.co.il/books?id=R0NH1CbXf24C&pg=PA68&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Constancy and Change in Contemporary Kuwait City: The Socio-cultural Dimensions of the Kuwait Courtyard and Diwaniyya]}}.
 
כווית הייתה מרכז של בניית [[סירה|סירות]] ו[[מפרשית|מפרשיות]] באזור המפרץ הפרסי והאניות הכוויתיות היהוהיו מפורסמות בטיבן בכל רחבי [[האוקיינוס ההודי]]{{הערה|[http://etheses.dur.ac.uk/1266/1/1266.pdf Chapter 5 Shipbuilding The Impact of Economic Activities on the Social and Political Structures of Kuwait, (1896-1946) Industry]}}. כן הייתה כווית אחד מהמקורות החשובים בעולם באספקת פנינים לתכשיטים ועיטור חפצי חן, של חברההחברה הגבוהה באירופה. במאה ה-19 כווית הייתה גם גורם משמעותי בסחר סוסים שהיו נשלחים באופן קבוע בספינות מכווית. באמצע המאה ה-19 יצוא ה[[סוס]]ים של כווית להודו הוערך ב-800 סוסים לשנה{{הערה|שם=שינוי}}.{{ש}}
בתקופת שלטונו של [[שייח]] מובראק בן סבאח א-סבאח הגדול (الشيخ مبارك بن صباح الصباح) ([[1837]]–[[1915]]) כונתה כווית [[מרסיי]] של המפרץ הפרסי, כלכלתה משכה אליה רבים ואוכלוסייתה הייתה מורכבת מתושבים ערבים, פרסים אפריקנים יהודים וארמנים, סובלנותה של המדינה לדתות שונות אפשרה מגורים בכפיפה אחת של מגוון כה רב של עמים ודתות. אולי הדוגמה הטובה ביותר היא קיומו של [[מיסיון]] אמריקאי והיחסים השלווים שהיו קיימים בין הנוצרים האמריקאים שמקורב באו לבין האוכלוסייה הוותיקה בכווית{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=yXgsBgAAQBAJ&pg=PA165&lpg=PA165&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Gateways Of Asia מאת Broeze‏ עמ' 165]}}.