הביטלס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 95.35.129.163 (שיחה) לעריכה האחרונה של איתי פ. |
|||
שורה 40:
ראשיתה של הלהקה בלהקת [[סקיפל]] בשם "הקוורימן" (The Quarrymen), שהקים ג'ון לנון ב[[ליברפול]].{{ביאור|שם הלהקה התבסס על שם בית הספר התיכון בו למד.}} חבר משותף לפול מקרטני ולג'ון לנון הזמין את הראשון להופעת אחר־צהריים של הלהקה בכנסיית סנט פיטר'ס. מקרטני התרשם מהופעתו של לנון ומיכולתו לאלתר מילים. אחרי ההופעה נפגשו השניים ומקרטני הרשים את לנון ביכולת הנגינה שלו, כאשר ניגן על גיטרה את השיר "Twenty Flight Rock" של [[אדי קוקרן]], ומספר שירים נוספים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.beatlesbible.com/1957/07/06/john-lennon-meets-paul-mccartney/|הכותב=|כותרת=Beatles Bible-John Lennon Meats Paul McCartney|אתר=|תאריך=}}}} כשבוע לאחר המפגש הציע פיטר שוטון, חבר להקת הקוורימן, למקרטני להצטרף והוא נענה. אף על פי שחשש למעמדו כמנהיג הלהקה, הסכים לנון לצרף את מקרטני עקב יכולת הנגינה שלו. מעט מאוחר יותר, הביא מקרטני לצירופו של ידידו הצעיר מבית הספר התיכון ג'ורג' האריסון, לאחר שנערך לו אודישן בפני ג'ון. תקופה ממושכת התקיימה הלהקה בהרכבים שונים וללא מתופף, וביצעה מגוון שירים, שברובם היו שירי רוק אנד רול אמריקניים.
בתחילת [[1960]] ארגן מנהל הלהקה, [[אלן ויליאמס]], הופעות במועדון לילה קטן ב[[המבורג]] שב[[גרמניה]]. חברי הלהקה צירפו אליהם את פיט בסט כמתופף.{{ביאור|לפי תיאורים רבים, בעלותו של בסט על תופים משלו הייתה שיקול מכריע בהחלטה לצרפו ללהקה.}} החבר החמישי בלהקה היה חברו הטוב ביותר של ג'ון לנון, צייר מוכשר בשם [[סטיוארט סאטקליף]]. הביטלס ניגנו משך שבועות ארוכים ברובע סנט פאולי בהמבורג, עיר נמל שדומה באופיה לעיר מולדתם, תחילה במועדון אינדרה ואחר־כך במועדון מעט גדול יותר, הקייזרקלר. עם שובם לליברפול{{ביאור|הלשנה מצידו של בעל מועדון קייזרקלר מפני שגילה שהביטלס פזלו להופיע במועדון המתחרה הטופ טן, לצדו של הזמר הבריטי טוני שרידן, שמה קץ להופעותיהם בקייזרקלר. בעל המועדון הביא לידיעת הרשויות את העובדה שג'ורג' האריסון, שהיה אז בן 17, מנגן במועדון לילה בעודו קטין.}} התפרקה הלהקה למעשה, אך כעבור חודשים אחדים שבו חבריה והתקבצו שוב להופעות בהמבורג, כשהפעם מילא מקרטני את תפקידו של סאטקליף כבסיסט, לאחר שזה שעזב את הלהקה לטובת חברתו מהמבורג, הצלמת אסטריד קירשנר{{ביאור|סאטקליף, שכישורי נגינתו בבאס היו דלים יחסית, פנה ללימודי ציור ובאפריל 1962 נפטר בעקבות גידול במוחו. צילומיה של חברתו, אסטריד קירשהר, שימשו השראה לצילום שעיטר את עטיפת תקליטם השני של הביטלס. ציורו של חבר אחר, [[קלאוס פורמן]], היה לכריכת האלבום רבולבר.}} ארבעה מסעות ההופעה הארוכים בהמבורג נחשבו בעיני חבריה לנקודת מפנה חשובה בתולדות הלהקה. הנגינה משך שעות ארוכות על הבמה בכל יום ליטשה את כישורי הנגינה וההופעה שלהם, וסייעה להם בגיבוש רפרטואר מוזיקלי ובשיפור יכולתם לתפקד באופן מוזיקלי כלהקה. [[קובץ:Cavern Club.jpg
לאורך שנת [[1961]] הרבו הביטלס להופיע גם בליברפול ובסביבתה, כשהם תופסים מקום חשוב יותר ויותר בזירה המקומית המשגשגת. מספר מאזינים נלהבים, שפנו לחנות המוזיקה של [[NME]] בליברפול וביקשו לקנות מתקליטיהם,{{ביאור|הביטלס ניגנו כמלוויו של טוני שרידן במספר שירים, באנגלית ובגרמנית, ואף שרו כמה שירים משלהם. ההקלטה הוצאה לאור בגרמניה ולא זכתה להצלחה רבה.}} עוררו את תשומת לבו של מנהל החנות, [[בריאן אפשטיין]], שמצא אותם מנגנים במועדון ה"מערה" בליברפול, והציע להם את ניהולו. הוא החל לנהל את הלהקה בנובמבר 1961.
| |||