יהדות ספרד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 2 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
|||
שורה 22:
התיעוד הארכאולוגי מועט: נמצאה מצבה מ[[המאה ה-3]] לספירה ועליה שם של נערה יהודייה, מצבה אחרת מ[[טורטוסה]] מ[[המאה ה-4]], וכן תבליט מבית כנסת ב[[אלש]]. כמו כן, נמצאה ב[[טרגונה]] מצבה בשלוש שפות: עברית, לטינית ויוונית.{{הערה|1=שושנה וייך-שחק, '''אין בואן סימן!''' מחוזות פיוט ומוזיקה של יהודי ספרד, [[פרדס (הוצאה לאור)|פרדס הוצאה לאור]], חיפה, 2006, עמ' 13 }} הידיעה ההיסטורית הברורה הראשונה על יישוב יהודי בספרד היא משנת [[306]] לספירה. בשנה זו התכנסה ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]], [[אנדלוסיה]], ועידה כנסייתית בראשות ה[[בישוף]] מ[[קורדובה (ספרד)|קורדובה]], וקיבלה שורת החלטות, ובהן ארבע החלטות הנוגעות להפרדה בין יהודים ונוצרים.{{הערה|1=History of the Christian Church, Volume II: Ante-Nicene Christianity. A.D. 100-325. [http://www.ccel.org/ccel/schaff/hcc2.v.vi.xv.html The Councils of Elvira, Arles, and Ancyra]|שמאל=כן}} מאוחר יותר, בשנת [[418]], התחוללו ב[[האיים הבלאריים|איים הבלאריים]] פרעות ביהודים.
תחת השלטון הרומי, גדל היישוב היהודי בספרד. יהודים התיישבו בעיקר בערי החוף המזרחי ובערים הדרומיות. קיימות ראיות על קשרים בין יהודים לנוצרים ועל חקלאים יהודים. בחודש [[מאי]] [[589]] קיבל עליו המלך ה[[ויזיגותים|וויזיגותי]] [[רקארד הראשון|רֶקָארֶד הראשון]], את [[הנצרות הקתולית]]. על היהודים נאסר לכהן במשרות
בשנת [[613]] הוציא המלך [[סיסיבוט]] צו האוסר על יהודים להתגורר בספרד, ולמעשה יצר את [[גירוש ספרד במאה השביעית]]. יהודים רבים עזבו את ספרד ל[[צרפת]] הסמוכה ולארצות צפון-אפריקה. אחרים נאנסו להתנצר למראית עין. בימי המלך [[סוינטילה]] שבו מרבית המתנצרים ליהדותם. בשנת [[633]] גזר [[סיסינט]] כי מותר ליהודים להתגורר בספרד, אך על המתנצרים נאסר לשוב ליהדות. בשנים אלו נרדפו המתנצרים עד חורמה, ונגזרו עליהם גזרות רבות במטרה למנוע מהם לשוב ליהדותם. בשנת [[681]] גזר המלך [[ארוויג]] על איסור מוחלט של קיום מצוות הדת היהודית בפרהסיה. כתוצאה מכך, נטשו יהודים רבים את ספרד אל צפון אפריקה, וחברו למוסלמים שהתכוננו לכיבוש חצי האי האיברי.
==מתור הזהב לגירוש ספרד==
| |||