דורה אברהמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
עריכה קלה בעקבות עיון נוסף במקורות
שורה 5:
דורה אברהמית נולדה ב-6 בינואר 1886 בכפר הקטן מונסטרישצ'ה שב[[אוקראינה]] (באזור [[קייב]]). בילדותה עברה המשפחה ל[[אודסה]]. לאחר מותו של האב אליעזר אברמובסקי שנים מספר אחר-כך חזרה האם עם הילדים לכפר.
 
בגיל 17 בערך חזרה אברהמית ל[[אודסה]], שם התקרבה לחוגים מהפכניים והשתתפה ב[[מהפכת 1905|מהפכת הנפל של 1905]], מה שהפך אותה למבוקשת ע"י השלטונות. בחוגים אלה פגשה את בן זוגה מיכאל גולוכוב שהיה פעיל בחוגים מהפכניים. בשנת [[1907]] גרו תקופה מסוימת ב[[לבוב]] שם הכירה את [[יוסף חיים ברנר]] והתיידדה עמו<ref>דורה אברהמית: "עם ברנר", [[דבר (עיתון)|דבר]], 1 באוקטובר 1965</ref><ref>על האופן שבו היא מתארת את ברנר כתבה [[נורית גוברין]] בספרה: '''ברנר אובד-עצות ומורה-דרך''', משרד הבטחון – ההוצאה לאור ואוניברסיטת תל אביב, תשנ"א/1991, עמ' 30 – 32.</ref>, ועם עוד אנשים מ[[ציונות|התנועה הציונית]]. בשש השנים הבאות נדדו היא ובן-זוגה ממקום למקום (וינה, פריז, חזרה לרוסיה) ובתקופה מסוימת גם ישבה בכלא הרוסי. נולדו לה ולגולוכוב (שעמו לא התחתנה, על פי האידיאולוגיה המהפכנית) שלושה ילדים; לוי הבכור, יהודית, ויוסף הצעיר.
, ועם עוד אנשים מ[[ציונות|התנועה הציונית]]. תוך כדי בריחה מהשלטונות ונדודים ממקום למקום (וינה, פריז, חזרה לרוסיה) נולדו לה ולגולוכוב שלושה ילדים; לוי הבכור, יהודית, ויוסף הצעיר. אברהמית לא האמינה במוסד הנישואין, ולא התחתנה עם בן זוגה.
 
בשנת [[1913]] זנחה את המהפכנות הרוסית, עזבה את בן זוגה ועלתה ל[[ארץ ישראל]] עם שלושת ילדיה. כאן עבדה זמן מה ב[[חדרה]] ואחר כך ב[[תל-אביב]], כתופרת וכמבשלת, והשתלבה בחוגים ספרותיים שהתקיימו בה. בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כנתינה רוסית, נאלצה לעזוב עם ילדיה ל[[מצרים]], ואחר כך לאודסה, שם שהתה עד סוף המלחמה וחזרה לארץ בסוף [[1919]] באונייה "[[רוסלאן]]".
שורה 21 ⟵ 20:
ב[[מכון גנזים]] נמצאים, בין היתר, כתבי היד של כתבים אלה, וחלקים נוספים מזכרונותיה שתורגמו לעברית בידי ריטה גולדברג, חיים ארדין וזויה קופלמן.
 
==עלעליה ועל יצירתה==
* [[רות בקי-קולודני]]: '''בחזרה ל"חיים" - ספר פמיניסטי שהקדים את זמנו''', [[הארץ]] 11 באוקטובר 2016 – חלק ראשון, חלק שני ב-23 באוקובר 2016
* [[אהוד בן עזר]]: '''חיים לד. אברהמית''', [[הארץ]], 18 באוגוסט 1972