|
==במאה ה-21==
ה[[בדואים]] במדינת ישראל נחלקו לשתי קבוצות עיקריות, נכון לשנת 2017:
# הבדואים בנגב המונים כיום כ-250270,000 אנשים בהם יש [[עמים ושבטים נוודים|נוודים למחצה]], תושבי [[כפר בלתי מוכר|כפרים בלתי מוכרים]] ו[[עיירה|עיירות]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04071.pdf|הכותב=אתי וייסבלאי|כותרת=חינוך בחברה הבדואית בנגב תמונת מצב|אתר=מרכז המחקר של הכנסת|תאריך=}}}}
#הבדואים ב[[מחוז הצפון|צפון]] המונים כיום כ-120125,000 אנשים המתגוררים ב[[כפר]]ים וב[[עיירה|עיירות]] רובם ככולם.
בנוסף לשתי קבוצות אלה, מתגוררים מעט בדואים במקומות נוספים ברחבי הארץ, בין היתר ניתן למצוא ריכוזים של בדואים בחלק מהערים המעורבות ([[לוד]], [[רמלה]] ו[[חיפה]]).
בסך הכל מהווים הבדואים כ-23.7%5 מאוכלוסיית ישראל, כאשר המגזר הערבי והמוסלמי כולו בישראל מהווה כמעט 21% מכלל האוכלוסייה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.0404.co.il/?p=165719|הכותב=|כותרת=תמונת מצב המדינה 2018|אתר=|תאריך=}}}}
בנייר רקע שהוכן ב[[המועצה לביטחון לאומי|מועצה לביטחון לאומי]] בשנת [[2005]] הוערך [[שיעור ריבוי טבעי|שיעור הריבוי הטבעי]] של הבדואים בנגב בכ-5.53% לשנה, שמשמעו הכפלת האוכלוסייה מדי 1316 שנה לערך.{{הערה|[http://www.zionut2000.org.il/site/front/ShowNewsletterArticle.aspx?ItemID=1290 החברה הבדואית בישראל בראי עולם התעסוקה]{{קישור שבור|27.2.2020}}}}{{הערה|שם=פראוור|[[אהוד פראוור]], לירית סרפוס, [http://www.izsvideo.org/videos/full/bed2.pdf הבדואים בנגב: מדיניות, קשיים והמלצות, המועצה לביטחון לאומי], עמוד 5}} [[שיעור הפריון]] באוכלוסייה הבדואית בנגב היה בירידה מאז 1998 והוערך בשנת 20062016 בכ-5.43.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/www/publications/pw50.pdf האוכלוסייה הבדווית בישראל], עמ' 26}} על פי [[ארנון סופר]], חל מהפך דמוגרפי בקרב הבדואים לאחר צמצום קצבאות הילדים בנובמבר 2002.{{הערה|יבגניה ביסטרוב, ארנון סופר, '''ישראל 2007–2020: על דמוגרפיה וצפיפות''', קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, [[אוניברסיטת חיפה]], דצמבר 2007; עמ' 69.}}
בשנת 2012 משפחה בדואית ממוצעת מנתה 6.1 ילדים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/rashut_buduim/statistic/documents/demographiya.pdf|הכותב=|כותרת=דמוגרפיה של האוכלוסיה הבדואית בדרום|אתר=|תאריך=}}}}
=== הבדואים בנגב ===
[[קובץ:Bedouins IMG 1690.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בדואים במדבר יהודה, בסמוך ליישוב קידר]]
נכון לאמצע [[2018]], באזור [[הנגב]] חיים כ-250,000 [[בדואים]], חלקם הגדול תושבי העיר [[רהט]] (6268,000) וביישובי הקבע – [[כסייפה]], [[ערערה בנגב]], [[שגב שלום]], [[תל שבע]], [[חורה]] ו[[לקיה]] והשאר הם תושבי ה[[כפרים לא מוכרים]]. דוגמאות ליישובים אלו הם השבטים [[אפיניש]], [[קודייראת א-צאנע]], [[ג'נאביב]], [[אטרש]], [[אבו עמרה]], אעצם, אבו רוקייק, אבו ג'ווייעד, קוואעין, [[אבו כף]], עוקבי, הוואשלה, נצאצרה והוזייל, שעדיין לא קיבלו מעמד [[רשות מקומית|מוניציפלי]]. חלק מכפרים אלו הוכרו עם הקמת [[מועצה אזורית אבו בסמה|המועצה האזורית אבו בסמה]] שבאה להתמודד עם בעיה זו.
בשנת [[2003]] הכריז [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[אריאל שרון]], על תוכנית שמטרתה פתרון בעיית הכפרים הלא המוכרים. תוכנית זו כוללת מצד אחד הכרה בשבעה יישובים בדואים חדשים ([[קסר אל-סיר]], אם תנאן, [[דריג'את]], [[מכחול (יישוב)|מכחול]] (מרעית), ואדי גוין, [[אום בטין]], [[ביר הדאג']] ו[[תראבין א-צאנע]], שיכללו ב[[מועצה אזורית אבו בסמה]], ומצד שני הגברת האכיפה בסוגיית הבנייה הבלתי חוקית ופלישה לקרקעות.
|
