השחתת איבר המין הנשי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלצחאבה ==> צחאבה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 64:
}} מצד שני קיימת עדות יחידה של ה[[היסטוריון]] ה[[יוון העתיקה|יווני]] הקדום [[סטראבון]] לפיה היהודים, בדומה למצרים, נוהגים למול את בניהם ו"לקטוע" את בנותיהם.{{הערה|סטראבון, '''[[גאוגרפיקה]]''', ספר 17, פרק 2, 5.}} עדות זו נסתרת, בין השאר, בידי עדות של [[פילון האלכסנדרוני]], פילוסוף יהודי שחי בדורו של סטראבון במצרים וכתב שהיהודים מלים את הזכרים בלבד. כהן ייחס את דברי סטראבון או להיכרות שלו עם מנהג של קהילה יהודית עתיקה מסוימת שלא השתמר במקורות אחרים, או, מה שלדבריו מסתבר הרבה יותר, לטעות הנובעת מהזיהוי של סטראבון את היהודים כקרובים אתנית ל[[מצרים העתיקה|מצרים]].
 
מילת נשים אינה נהוגה ב[[ישראל]] ואיןוהיא סיבהיכולה לכאורה שלא להניח שהיא מהווהלהוות עבירה פלילית של גרימת חבלה חמורה ועוולה אזרחית של תקיפה. ניתן למצוא נשים שעברו מילה בילדותן בשתי קבוצות אוכלוסייה בישראל:
* אצל שבטי [[בדואים בישראל|בדואים]]-מוסלמים ב[[הנגב|נגב]], שבקרבם נהגו בעבר למול את רקמת ערלת ה[[דגדגן]] בלבד. תופעת המילה נמוגה והולכת בקרב הבדואים בעשורים האחרונים.{{הערה|1={{ynet|אביטל להב|בדואים בנגב כבר לא מלים נשים|3675873}}}}
*בדומה לשכנים החבשים נהגו חלק מהמ[[ביתא ישראל|יהודי אתיופיה]] לבצע מילת נשים בטקס שאינו דתי. המילה, בקרב ביתא ישראל, יכולה להתבצע בידי אישה יהודיה בלבד.{{הערה|שרון שלום, '''מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה, כולל "שולחן האורית" - מדריך הלכתי לביתא ישראל''', עורך אברהם ונגרובר, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 268-266268–266}} ב[[מדגם]] שפורסם בשנת [[1997]] נמצאה ב-42 מתוך 113 נשים שנבדקו עדות למילה מסוג כלשהו.{{הערה|שם=Grisaru97}} מילת הנשים פסקה כליל עם [[עלייה לארץ ישראל|העלייה לישראל]].{{הערה|שם=Grisaru97|Nimrod Grisaru, Simcha Lezer and R. H. Belmaker, "Ritual Female Genital Surgery Among Ethiopian Jews", '''Archives of Sexual Behavior''', Vol. 26, No. 2, 1997, pp. 211-215}} המדגם לא פורסם בתקשורת הישראלית מחשש לתגובתה של החברה ליוצאי אתיופיה.
 
בפסק דין של [[בית המשפט העליון]] נפסק שאיום במילת נשים יכול לעלות כדי רדיפה שתקים לילדה או לאישה המאוימת מעמד של [[פליט]]ה מכוח ה[[אמנה בדבר מעמדם של פליטים]]. בפסק הדין מצוין כי פסיקה דומה נקבעה כבר לפני שנים רבות בארצות הברית, קנדהבקנדה ובריטניהובבריטניה, המכירות בכך שזו עילה מבוססת למתן מעמד פליט.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18050400.A23|סוג=בר"מ|עותר=פלונית|משיב=רשות האוכלוסין וההגירה - משרד הפנים|ניתן ב=9 בפברואר 2020}}}}
 
==ראו גם==