צבא מצרים העתיקה – הבדלי גרסאות

===חילות הצבא===

====חיל הרגלים====

בתקופת הממלכה החדשה השתנה לא רק גודלו של הצבא, אלא גם חימושו. הצבא קיבל מספר חילות חדשים - המרכבות וה[[קלע]]ים. הקשתים המצרים היו בין הטובים בעולם העתיק, וישנם תגליפים רבים בהם נראים מצרים המתאמנים בירי בחץ וקשת. החנית נותרה נשקו העיקרי של ה[[חיל רגלים כבד|חייל הרגלי הכבד]] שצויד גם ב[[גרזן]], קופיש (מעין [[חרב]] קצרה ומעוקלת) או חרב כופש ([[חרב]] עם להב דמוי [[מגל]]) כנשק מסייע. מהממצאים ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] עולה, שהחי"ר הכבד לחם במבנים צפופים, הדומים מאוד ל[[פלנקס]] ה[[יוון העתיקה|יוונית]].

 

 

====חיל המרכבות====

צבאו של [[תחותמס השלישי]] ([[1490 לפנה"ס|1490]] - [[1426 לפנה"ס]]) הורכב בעיקר מחיל רגלים, עם כמה מרכבות, שהיו חלק אינטגרלי מגדודי הרגלים. מאה שנים לאחר מכן, הגיע תור הזהב של המרכבות. מספרן גדל והן היו לחיל נפרד. תעודות שנתגלו מתארות יחידות בנות 10, 30 ו-50 מרכבות. שלוש עד חמש פלוגות של מרכבות היוו "גדוד" בן 150 מרכבות, שכונסו לחטיבה בת 500 מרכבות שסופחה לכל גייס של חיל רגלים. המרכבה המצרית הייתה קלה מאוד והיו בה רק שני לוחמים - נהג וקשת או מטיל כידונים. לפחות אחד החיילים היה מוגן בשריון קשקשים חלקי.

 

 

==שכירי חרב==

בדומה לצבאות אחרים בעולם העתיק העסיקו המצרים [[שכיר חרב|שכירי חרב]] רבים, אך אין לראותם במנותק מהחברה המצרית. שכירי החרב לא היו מנותקים מהחברה ולא נלחמו רק תמורת בצע כסף. שכירי חרב רבים, במיוחד השרדן, נטמעו בחברה המצרית ואין עדויות למרד שכירי חרב או ניסיון השתלטות על מצרים על ידם, כפי שקרה לא אחת בהיסטוריה במקומות אחרים.