היביסקוס סגול (ספר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה |
Carpatianlynx (שיחה | תרומות) ←תקופת התרחשות העלילה: קישור פנימי תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 40:
עלילת הספר מתרחשת בניגריה בתקופה הפוסט-קולוניאלית. בשנת [[1886]] הייתה ניגריה למושבת חסות בריטית נפרדת על פי החלטת [[ועידת ברלין]]. בתקופה [[1914]]-[[1900]] התקיימו שתי [[מדינת חסות|מושבות חסות]] בריטיות: "[[פרוטקטורט]] צפון ניגריה" {{אנ|Northern Nigeria Protectorate}} ו"פרוטקטורט דרום ניגריה" {{אנ|Southern Nigeria Protectorate}} אשר מוזגו בסיומה ל[[קולוניה]] בריטית אחת – "[[ניגריה הקולוניאלית|קולוניה ופרוטקטורט של ניגריה]]" {{אנ|Colonial Nigeria}}.
השלטון הקולוניאלי הביא איתו [[התפתחות]] ומודרניזציה לדרום המדינה ובמערב ניגריה היו [[רופא]]ים ו[[עורך דין|עורכי דין]] אפריקניים עוד בסוף [[המאה ה-19]]. לעומת זאת, המודרניזציה פסחה על הצפון ה[[מוסלמי]]ם כמעט לגמרי. הסיבות לפערי המודרניזציה בין הצפון לדרום היו שונות ומגוונות. אחת מהן הייתה המגע האפריקני-אירופי האינטנסיבי שהיה בדרום, עקב הקרבה לחוף. הצפון נשאר נחשל גם עקב התחייבותם של סיר ג'ורג' גולדי, ממייסדי ניגריה, ולורד פרידריק לוגארד, הנציב העליון של צפון ניגריה, לשליטי הצפון המוסלמיים שלא לאפשר למיסיון הנוצרי לפעול בצפון, ולכן הצפון לא נהנה מפעולתו החינוכית של ה[[מיסיון]] ה[[נצרות|נוצרי]].
כך שלקראת סוף התקופה הקולוניאלית היו פערים עצומים בין צפון מוסלמי לדרום נוצרי. בצפון ניגריה לא היה [[בוגר אוניברסיטה]] עד [[1951]]. באותה שנה היו בניגריה 160 רופאים, אך רק אחד מההאוסה פולאני המוסלמי, לעומת 76 מהיורובה, 49 מהאיבו, ו-34 מבני המיעוטים. בשנת [[1965]] היוו יודעי קרוא וכתוב בדרום כ-20 אחוז, בעוד שבצפון הם היוו רק שני אחוזים. ב[[פרובינציה|פרובינציית]] קאנו בצפון המוסלמי, מחצית מיודעי קרוא וכתוב היו מהגרים דרומיים שהתרכזו בעיר קאנו. בעיר עצמה הפער היה עצום: בשכונת הדרומיות, מספר הילדים המבקרים ב[[בית ספר|בתי ספר]] הוא 98 אחוז, בעוד שברבעים המוסלמיים של ההאוסה פולאני ביקרו בבית הספר לא יותר מחמישה אחוזים מהילדים. ב-[[1961]], 99 אחוז מהפקידות הפדרלית בצפון ניגריה הייתה דרומית.
| |||