דוד אסף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
מ הוספת קישור לעסקן
שורה 41:
אסף הקדים לספר מבוא מפורט על המחבר, על זיכרונותיו, התקבלותם וערכם ההיסטורי. אסף רואה בזיכרונותיו של קוטיק לא רק סאגה משפחתית בעלת איכויות ספרותיות מרשימות, אלא גם "מסמך תרבותי" השופך אור על עולמם של יהודי [[מזרח אירופה]] במאה ה-19. קוטיק, יליד העיירה קאמיניץ ליטובסק שב[[פלך גרודנו]] ([[רוסיה הלבנה]]), מתאר בפירוט עשיר את חיי משפחתו, שמילאה תפקידי הנהגה בקהילה, על רקע עולמם של הפריצים הפולנים וה[[חכירה|חוכרים]] היהודים, של יהודי היישובים הקטנים ("יישובניקעס"), של מאבקי חסידים, מתנגדים ומשכילים, ועל רקע אירועי התקופה (כמו ה"[[קנטוניסטים]]" שגויסו בכפייה לצבא הרוסי או מרד הפולנים ברוסים). במאות רבות של הערות לאורך הספר מבאר אסף את המושגים, הספרים, האישים, המקומות, הריאליה, ההיסטוריה ופרטי ההווי הדתי והחברתי הרבים שזרויים בספר. במבוא חשף אסף את קיומו של חלק שלישי של הזיכרונות שנדפס רק בחלקו ואבד כנראה בברלין. כמו כן הוא מביא את ההתכתבות הענפה בין קוטיק לבין מעריצו הגדול, הסופר [[שלום עליכם]], שהתפעל מהחלק הראשון של הזיכרונות ועודד אותו לכתוב את החלק השני (שממנו כבר התאכזב).
 
הכרך הראשון מסתיים ב[[שנות ה-60 של המאה ה-19]] – והוא מתרכז במיוחד באהרן-לייזר סבו רב הפעלים של קוטיק, וכן בתקופת ילדותו, בחרותו נישואיו ומרידתו בחסידות. הכרך השני עוסק בתקופת יציאתו מעול הוריו, בניית משפחה וביסוסו הכלכלי. כרך זה מסתיים בתיאור מזעזע של ה[[פוגרום]] ביהודי [[קייב]] בשנת [[1881]] שקוטיק היה עד לו. לאחר נדודיו התיישב קוטיק בוורשה והתפרנס מבית קפה שהיה מרכז לסופרים ועיתונאים וכן ל[[יהדות ליטא|יהודים ליטאים]] שהיגרו לוורשה. קוטיק התפרסם כעסקןכ[[עסקן]] ציבור שהקים חברות חסד וסעד חברתי שונות, אך איש לא חשב שיש לו כישרון כתיבה. את זיכרונותיו החל לכתוב בשנת 1912 בעידודו של בנו, אברהם הירש, שהיה פעיל בחוגים [[סוציאליזם|סוציאליסטיים]]. הם זכו להתקבלות חיובית ביותר על ידי סופרים כשלום עליכם, [[י"ל פרץ]] ומבקרי ספרות כמו "[[בעל מחשבות]]", ופתחו למעשה את ז'אנר כתיבת הזיכרונות ב[[ספרות יידיש]] המודרנית.
 
===ברסלב – ביבליוגרפיה מוערת===