היישוב הישן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לעסקן
שורה 283:
ברחבי העולם היהודי פעלו ארגונים ואישים יהודיים נוספים למען "היישוב הישן", בין השאר כדי להשפיע על תרבותו, כמו הארגון היהודי-הצרפתי [[כי"ח]], הנדבנים לבית [[משפחת רוטשילד|רוטשילד]], [[ועד שליחי הקהילות]] מאנגליה שבראשם עמד כאמור סר [[משה מונטיפיורי]], [[משפחת ששון]] מ[[בגדאד]] ו[[מומבאי]], ואחרים.
 
עם כינונה של התנועה הציונית הממוסדת, נתנו מנהיגיה את דעתם על המצב הכלכלי של יהודי ארץ ישראל, ובכלל זה על "החלוקה" בהיבטיה השונים. כך למשל, העסקןה[[עסקן]] הציוני [[לאו מוצקין]] הרצה לפני קהל משתתפי [[הקונגרס הציוני השני]] ב-[[1898]]:
 
{{ציטוטון|לפי סטטיסטיקה שהוכנה במיוחד בשבילנו, נמצאים בקרב 15,215 יהודים אשכנזים של ירושלים רק 775, שאינם נהנים מהחלוקה. די, איפוא, לדעת את סכומי הכסף שמקבלים יהודי ירושלים, בכדי להבין, שמתמיכות כאלו קשה לא רק לחיות אלא גם לרעוב. ... אכן, מאמצע המאה הנוכחית נסתמנו שאיפות להמתיק את גורלם של יהודי ירושלים. נוסדים בתי-חולים ובתי-ספר על-ידי חברת "כל ישראל חברים", משפחת רוטשילד ואחרים; נבנים על-ידי אנשים שונים, ומונטיפיורי בתוכם, בתים המכילים דירות זולות או דירות-חינם לבני עניים; אבל כל המוסדות האלה טבועים בחותם הצדקה, ואינם נוגעים אלא מגע שטחי במצוקת היהודים. לא נעשה דבר, בכדי לבטל את התלישות הכלכלית}}.{{הערה|[[ליאו מוצקין]], 'היהודים בארץ ישראל', (הרצאה בקונגרס הציוני השני, 1898), '''ספר מוצקין''', ירושלים: ההנהלה הציונית והנהלת הקונגרס הציוני העולמי תרצ"ט-1939, עמ' 23–26. הצטטה הובאה בתוך: [[שמואל נח אייזנשטדט]], [[חיים אדלר (חוקר)|חיים אדלר]], [[רבקה בר-יוסף]], [[ראובן כהנא]], '''ישראל - חברה מתהווה''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], תשל"ב-1972, עמ' 15.{{ש}}