קריעת ים סוף – הבדלי גרסאות

עוד אפשרות שהועלתה היא שאירעה התפרצות [[הר געש]], בעקבותיה נוצרו גלי [[צונאמי]] אדירים. טיעון זה מתבסס בין היתר על ההתנהגות ה[[סינוס (טריגונומטריה)|סינוסואידלית]] של [[גל]]ים, שלהם יש נקודת שיא ונקודת שפל. חלק ממניחי הצונאמי סוברים שבני ישראל הגיעו לים סוף ממש בנקודת השפל וכך יכלו לחצות, בעוד הצבא המצרי הגיע מאוחר מדי, כאשר גל הצונאמי כבר לא היה בשפל, ולכן הכה במצרים. עקב כך נבדקו התפרצויות היסטוריות וחזקות של הרי געש, וההתפרצות אשר נלקחת בחשבון היא זו שהתרחשה באי [[סנטוריני]] שב[[הים התיכון|ים התיכון]], בין השנים 1640 ל-1525 לפנה"ס. התפרצות געשית זו, מהאדירות שידע [[כדור הארץ]], מחקה כליל את כל התרבות אשר התקיימה באי באותה תקופה ומוטטה עימה שטח אדמה גדול. ההתפרצות גררה בעקבותיה נחשול מים גדול מאוד, גלי צונאמי אשר השפיעו על מרבית חופי הים התיכון. אלו המקשרים בין מאורע זה לכרוניקה המקראית, מניחים שבני ישראל עברו דרך אזור ה[[דלתא]], חלקו הצפוני של ה[[נילוס]]. מבחינת התארוך, התאוריה מתאימה יותר לתיארוך יציאת [[חיקסוס|החיקסוס]] (המאה ה-16 לפנה"ס) ובמידה פחותה לתארוך יציאת מצרים המוקדם (המאה ה-15 לפנה"ס). גם תאוריה זו ממקמת את ים סוף בלגונות מלוחות מזרחית לדלתת הנילוס - כגון ימת בלה או [[ימת ברדוויל]].

 

 

השערה נוספת מדברת על תופעת [[גאות ושפל]] חזקה למדי שפקדה את האזור בו חצו בני ישראל את הים.{{הערה|[[אוסביוס מקיסריה]] – 27 ,Praeparatio evangelica IX; [[חיוי הבלכי]] – הובא בפירושו של [[אבן עזרא]] על {{תנ"ך|שמות|יד|כז}}.}} משה דיין (מהנדס הידרוגרפי) סבור כי תופעת גאות ושפל (בצפון מפרץ סואץ), בתוספת רוחות חזקות סבירות לאותו מקום כמתואר במקרא, עשויים לגרום לחשיפת קרקעית הים, וכמו כן לשינוי פתאומי בגובה המפלס{{הערה|משה דיין, קריעת ים סוף לאור מדעי הטבע, [[בית מקרא]] טבת-אדר תשל"ח. ובאתר jstor [https://www-jstor-org.mgs.dyellin.ac.il/stable/23503770?Search=yes&resultItemClick=true&searchText=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%AA&searchText=%D7%99%D7%9D&searchText=%D7%A1%D7%95%D7%A3&searchUri=%2Faction%2FdoBasicSearch%3Ffc%3Doff%26amp%3BQuery%3D%25D7%25 כאן]}} באטלס [[דעת מקרא]], צוין מקום קריעת ים סוף על פי מחקר זה{{הערה|אטלס דעת מקרא, ערך שירת הים עמ' 102, הוצאת מוסד הרב קוק}}.