פילוסופיה מכניסטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) אייזיק ניוטון ==> אייזק ניוטון |
מ ניסוי מחשבה ⭠ ניסוי מחשבתי (באמצעות WP:JWB) |
||
שורה 49:
מטאפורת השעון היא דוגמה טובה להבנת המוטיבציה והרעיונות של הפילוסופיה המכניסטית, זאת מכיוון שהפילוסופים המכניסטים חשבו כי כל העולם פועל כמו שעון מכני. פירושה של [[אנלוגיה]] זו היא כי כל תנועה מיוצרת רק על ידי מגע של חומר בחומר, אובייקטים הפועלים כאילו הם בעלי רצון עשויים לפעול כך מסיבות מכניסטיות לחלוטין והעולם בר הבנה לחלוטין אם רק נדע כיצד והיכן להתבונן.
דוגמה לחידוש שהביא עמו השעון ניתן למצוא על ידי ניסוי
דוגמה טובה לשימוש במטאפורת השעון ניתן למצוא בספר "מיקרוגרפיה" של רוברט הוק. הוק הוא מי שהמציא את המיקרוסקופ וניתן לומר כי אם גליליאו הכניס את גרמי השמיים אל תוך התחום הנצפה, הוק הוא מי שהכניס את התחום המיקרוסקופי אל תוך הנצפה. בספרו משווה הוק את הצמחים למכונות, וטענתו באשר לטחב או עובש שגדלים על צמחים אחרים היא כי תהליך זה קורה כאשר יש קלקול בצמח, בדומה לקלקול במכונה. הקטע הבא לקוח מתוך ספרו בו הוא משווה את הקלקול שמתרחש בצמח לקלקול במערכת ההפעלה של שעון (בתרגום חופשי): {{ציטוט|תוכן="על מנת להסביר מעט טוב יותר אשתמש בהקבלה גסה: נחשוב על שעון שיש בו מספר חלקים שמסוגלים לבצע מספר תנועות, וכאשר כל החלקים נמצאים במקום השעון נע על פי תכנון בפרקי זמן קצובים. לאחר מכן נחשוב שאותו שעון נשבר, נחבל או הפסיק לעבוד מסיבה כלשהי, מה שגרם לכך שמספר חלקים שלו שינו מקום או נהרסו, כך שאינם רק מונעים את תנועתו הפרוגרסיבית של השעון או את המטרה לשמה תוכנן, אלא אף גורמים לכל השעון לא לנוע כלל והופכים אותו ללא שימושי מכיוון שכל שאר החלקים תלויים בהם" {{הערה|1=(בתרגום חופשי שלי) רוברט הוק, "מיקרוגרפיה או מספר תיאורים פיזיולוגיים של גופים זעירים", (לונדון:J. Martin and J. Allesty) עמ' 131-135}}}}
שורה 56:
===ניסוי===
[[קובץ:Prisms with high and low dispersion.png|שמאל|ממוזער|150px]]
אחד החידושים הגדולים של הפילוסופיה המכניסטית הוא נטישת סמכות ה[[ידע]] המסורתית והדרישה לכינון מחודש של הידע על בסיס הניסיון בלבד. אולם, בשונה ממה שהוגדר כניסיון עד כה, הניסיון החדש היה צריך להיות מעוגן בניסוי אמפירי ולא בניסוי
מידת חשיבותו של הניסוי היה שנוי במחלוקת בקרב הפילוסופים המכניסטים. [[דקארט]] ו[[הובס]], אף על פי שסברו שהניסוי ראוי לא חשבו שיש לבסס עליו בלבד את כל הידע האנושי והשאירו מקום לידע [[אפריורי]]. לעומתם, [[פרנסיס בייקון|בייקון]], ולאחריו מי שהיה ראש האקדמיה המלכותית למדעים – סר [[רוברט בויל]], תמכו בניסוי המדעי כמקור העיקרי לביסוס הידע המדעי. מי שהציב את המפעל המכניסטי הניסויי של בויל בראש חקירתו המדעית הוא סר [[אייזק ניוטון]].{{הערה|1=שייפין, סטיבן, "המהפכה המדעית", (רסלינג, 2009) עמ' 79-106}}
===מתמטיזציה של הטבע===
אימוץ שיטת הניסוי האמפירי ככלי להשיג מידע על העולם [[עלה בקנה אחד]] עם מתמטיזציה של הטבע. כאשר אדם עורך ניסוי
חלק מהפילוסופים המכניסטים של המאה השבע עשרה האמינו כי ניתן לתאר את מבנהו היסודי של העולם בעזרת ה[[מתמטיקה]], ואת תפיסתם הצדיקו בין השאר גם בעזרת [[כתבי הקודש]], ובהם ספר חכמת שלמה בו נכתב – "במידה במספר ובמשקל הכל הכינות". למעשה, תפיסת עולם זו, על פיה הטבע "כתוב באותיות המתמטיקה" מיוחסת כבר ל[[פיתגורס]] ול[[אפלטון]], ובכל זאת, חידושם של הפילוסופים המכניסטים היה בחזרתם אל המסורת האפלטונית ונטישת ראיית העולם הביולוגית-אריסטוטלית.{{הערה|1=שם עמ' 57-77}}
|