הבדלים בין גרסאות בדף "שמירת נגיעה"

אין שינוי בגודל ,  לפני 4 חודשים
בשונה מקרובות ומ[[אשת איש]], מעיקר הדין, אישה פנויה טהורה מ[[טומאת נידה]], אינה ערוה על גבר. ולפיכך מגע תאוותני בין השניים אינו אסור כשלעצמו, אלא רק מכוח תוצאותיו האפשריות, כגון [[הרהור עבירה|הרהורי עבירה]] ו[[קרי לילה]]{{הערה|כפי שדורשת הגמרא (עבודה זרה כ:): "שלא תהרהר ביום ותבא לידי טומאה בלילה", וראו גם בתשובת הרב [[משה פיינשטיין]], שו"ת אגרות משה חלק אבן העזר סימן ס'.}}. אף על פי כן, ישנן בהלכה שיטות ([[אברהם בן דוד מפושקירה|ראב"ד]] ו[[רמב"ן]]) לעניין איסור [[יחוד]]. ה[[ריב"ש]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=שו"ת הריב"ש|מו"ל=סימן תכה|שנת הוצאה=}}}} פוסק: "ואף הפנויה שאינה נדה, חמורה היא בזה מאשתו נדה" וכך הביאו גם ה[[בית יוסף]] ו[[הרמ"א]]. לפי דבריהם פנויה שאינה נידה אסורה בייחוד, ו[[קל וחומר]] בתשמיש.
 
עם זאת, בימינו כמעט כל הנשים הפנויות הבוגרות אינן טובלות ונחשבות ל[[נידה|נידות]], והיות ו[[איסור משכב עם נידה|יחסי אישות עם נידה אסורים גם כן באיסור כרת]], ישנו איסור קריבה ונגיעה גם כלפי פנויה שהיא נידה. מאז חורבן ה[[מקדש]] ולאור היעדרו של [[אפר פרה אדומה]] פחת הצורך ב[[טהרה]] ליומיום, מה שהביא לכך שבשונה מנשים נשואות שטובלות לטהרתן לבעליהן, נשים שאינן נשואות אינן טובלות. אף על פי שהיהדות מעודדת את הטהרה עצמה גם ללא צורך טכני, כאשר אין צורך שכזה פוחתת המוטיבציה להיטהר, ולכן הפסיקו הנשים לטבול. ובנוסף לכך בדורו של הריב"ש לפני כ-700 שנה ראו החכמים שיש צורך לתקן שנשים פנויות לא יטבלו, כדי שלא יחשבו שלאחר הטבילה אין איסור של תשמיש איתהעימן, או שיחשבו שמפני שהאיסור קל יותר, יקלו בו ראש{{הערה|{{צ-ספר|שם=שו"ת הריב"ש תכ"ה וראה עוד מקורות בספר טהרת הבית של הרב עובדיה יוסף זצ"ל עמ' לד-לה|מו"ל=|שנת הוצאה=}}}}.
 
מכך נובע שבפועל רוב הנשים הבוגרות נכללות באחת משתי הקטגוריות האוסרות קריבה: לפני נישואיהן - נידה, לאחר נישואיהן - אשת איש (עבור כל אחד חוץ מהאישמבעלה). עם זאת, ישנן היוצאות מכלל זה, ובהן נשים פנויות הטובלות (כגון על מנת [[כניסה להר הבית (הלכה)|לעלות להר הבית]]), או כלות הטובלות לקראת חתונתן.
 
ברוח זו הנחה [[הרב הראשי לישראל]], [[יונה מצגר]] את רבני הערים להקפיד על תקנת הראשונים ולמנוע מפנויות לטבול במקווה{{הערה|{{nrg|[[אבישי בן חיים]]|הרבנות הראשית: אסור לפנויות לטבול במקווה|692/277|4 בפברואר 2008|1|1}}}}, אך בעקבות עתירה של [[מרכז צדק לנשים]] ל[[בג"ץ]] נקבע שאסור לבלניות לשאול נשים טובלות על רווקותן{{הערה|{{כיפה|נטעאל בנדל|בג"ץ פסק: אסור לבלניות לשאול את הנשים הטובלות על רווקותן|women/51720|כ"ט אייר תשע"ג, 9 במאי 2013}}}}.