המערכה על יוון – הבדלי גרסאות

ב -[[25 באפריל]] 1941 המלך [[גאורגיוס השני, מלך יוון|גאורגיוס השני]] וממשלתו עזבו את היבשת היוונית ל[[כרתים]], שהותקפה על ידי הכוחות הנאצים ב-[[20 במאי]] 1941. הגרמנים הפעילו [[איגוף אנכי|כוחות מוצנחים]] בפלישה מסיבית של כלי טיס, ותקפו את שלושת שדות התעופה העיקריים של האי: [[מאלמה]]מאַלֶמֶה, [[רתימנו]] ו[[הרקליון]]. לאחר שבעה ימים של לחימה והתנגדות קשה, החליטו מפקדי בעלות הברית שההתנגדות היא חסרת תקווה, וציוו על נסיגה מ[[ספאקיה]]. בליל ה-[[24 במאי]] פונו גאורגיוס השני וממשלתו מכרתים ל[[מצרים]]. ב-[[1 ביוני]] 1941 הושלם הפינוי והאי נותר תחת כיבוש גרמני. לנוכח האבדות הכבדות שנגרמו ל[[דיוויזיית האוויר השביעית (ורמאכט)|דיוויזיית האוויר ה-7]], אסר היטלר על פעולות אוויריות בקנה מידה גדול<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=The Oxford companion to World War II|מקום הוצאה=Oxford|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=1995|עמ=97|קישור=https://archive.org/details/oxfordcompaniont00dear|עריכה=consultant editor, M.R.D. Foot. general editor, I.C.B. Dear}}</ref>. הגנרל [[קורט שטודנט]] כינה את כרתים, "בית הקברות של הצנחנים הגרמניים" ו"ניצחון עם אסון".