טטרית של קרים – הבדלי גרסאות

השפה החלה מתפתחת כששבטים טורקיים הגיעו לקרים. לאחר קבלת ה[[אסלאם]], התקבל גם [[הכתב הערבי]] ככתב הרשמי לשפה. בתקופת [[ח'אנותחאנות קרים]] הייתה השפה הרשמית במדינה טורקית עות'מאנית וצ'גטאי, ולא טטרית של קרים. לאחר הכיבוש הרוסי ב־[[1783]], היגרו רבים מדוברי השפה לטורקיה ואף לבולגריה ורומניה, שהיו תחת שלטון טורקי אותו זמן. ב־[[1876]] הלאומן הקרימי [[איסמעיל גספרינסקי]] קבע כי השפה הספרותית תתבסס על הלהג היליבוילי כדי להביא לקרבה בין הטטרים לטורקים. ב־[[1920]] הורם על חצי האי הדגל ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] ובכך החל שלטון [[ברית המועצות]], שנתן [[אוטונומיה]] לקרים, כחלק מהרפובליקה הרוסית, ב־[[1921]] והטטרית של קרים הוכרזה כאחת משתי השפות הרשמיות. ב־[[1928]] הוכרז הלהג הטטי כשפה הספרותית, והוחל בשינוי הכתב ל[[אלפבית לטיני|כתב הלטיני]] לפי החוק החדש ב[[ברית המועצות]]. ב־[[1938]] הרפורמה לשינוי כל הכתבים בברית המועצות ל[[אלפבית קירילי|כתב הקירילי]] הונהגה גם על הטטרים של קרים. ב־[[1944]] הואשמו הטטרים בשיתוף פעולה עם ה[[גרמנים]] ופונו בכפייה ל[[אוזבקיסטן]]. במקביל בוטלה האוטונומיה של קרים ומעמד השפה. לאחר פירוק ברית המועצות ב־[[1989]] החלו טטרים לשוב למולדתם, ובמקביל החל ניסיון שיבה לכתב הלטיני, כטורקיה, אך עיתונים וספרים רבים עדיין יוצאים בכתב הקירילי ומרבית האוכלוסייה מורגלת להשתמש בו.