|
|
|
'''וסילי גוליצין''' ([[1643]] - [[2 במאי]] [[1714]]) (ב[[רוסית]]: '''Василий Васильевич Голицын''') היה [[נסיך]] רוסי, בין המדינאים הבולטים ברוסיה של [[המאה ה-17]] ובין ראשי הממשל בתקופת שלטונה של [[סופיה אלכסייבנה רומנובה]] בשנים [[1682]]–[[1689]].
ב-[[1676]] השתתף במלחמה נגד [[ח'אנותחאנות קרים]]. בתקופת כהונתו של [[פיודור השלישי, צאר רוסיה|פיודור השלישי]] מונה למספר תפקידי מפתח בממשל וקיבל תואר [[בויאר]]ין. בתקופה בה תפקדה סופיה רומנובה כ[[עוצר (שליט)|עוצרת]] התמנה רשמית לראש משרד החוץ.
המצב הגאופולטי של [[רוסיה הצארית]] באותה תקופה היה די קשה. למרות חתימת הסכם שלום עם [[האימפריה העות'מאנית]] היחסים היו מתוחים, השלום עם [[האיחוד הפולני-ליטאי]] היה לא יציב, בשנת [[1682]] החלו פלישות של ח'אנותחאנות קרים לשטחי רוסיה הצארית. גוליצין היה בדעה שיש לחמם את היחסים עם הפולנים. כתוצאה מכך רוסיה ויתרה בשלב זה על שאיפותיה להחזיר לעצמה מוצא ל[[ים הבלטי]]. לאחר [[משא ומתן]] ארוך, בשנת [[1686]] נחתם הסכם של [[הסכם שלום 1686|שלום נצחי]] עם [[האיחוד הפולני-ליטאי]]. ההסכם אישרר את ההסכמות של [[הסכם אנדרוסובו]] וגם השאיר את [[קייב]] בשליטה רוסית. בהתאם להסכם זה, רוסיה הצארית התחייבה להתחיל במלחמה נגד [[האימפריה העות'מאנית]]. כשלב מקדים, בשנים [[1687]] ו-[[1689]] גוליצין ארגן שתי פשיטות נגד ח'אנותחאנות קרים. המערכות הצבאיות לא היו מוצלחות וגרמו לאבדות משמעותיות לרוסים. רק לאחר מאמצים רבים, הנסיכה סופיה הצליחה לשכנע את [[פטר הגדול]] להכריז על גוליצין כמפקד שניצח במערכה. עם זאת, הפשיטות תרמו לכך שח'אנותשחאנות קרים לא הייתה יכולה לעזור לטורקים בלחימה נגד [[פולין]] ו[[אוסטריה]].
בשנת [[1689]] [[פטר הגדול]] סילק את סופיה רומנובה מכל תפקידיה. גוליצין נשלח לגלות ב[[ארכנגלסק (מחוז)|מחוז ארכנגלסק]] ונפטר שם בשנת [[1714]].
|
