הקרב על כרתים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←23-27 במאי: ויקיזציה |
הרחבה, הוספת מקור, קישורים פנימיים |
||
שורה 26:
| מפה=[[קובץ:Battle of crete.svg|280px|מרכז]]
|שם=הקרב על כרתים}}
'''הקרב על כרתים''' (ב[[גרמנית]]: '''Luftlandeschlacht um Kreta'''; ב[[יוונית]]: '''Μάχη της Κρήτης''') הוא קרב שהתקיים במסגרת [[מלחמת העולם השנייה]] על האי היווני [[כרתים]]. קרב זה היה חלק מ[[המערכה על יוון]] שהחלה עם פלישת הצבא הגרמני ליוון ויוגוסלביה ב - 6 באפריל 1941, [[מבצע מריטה]]. הקרב התחיל בבוקרו של ה-[[20 במאי]] [[1941]] עם [[איגוף אנכי|פלישה מוצנחת]] של [[גרמניה הנאצית]] לכרתים תחת שם הקוד '''מבצע מרקורי''' (בגרמנית: '''Unternehmen Merkur'''). על האי היו כוחות מ[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], [[יוון]], [[אוסטרליה]] ו[[ניו זילנד]] אשר הגנו על האי.
לאחר יום קרבות, אף יעד של הגרמנים לא הושג והגרמנים ספגו אבדות כבדות. במהלך היום שלמחרת, בעקבות טעות טקטית של הכוח המגן ובשל הבנה שגויה של המצב על ידי מפקדי בעלות הברית, נפל שדה התעופה מאלמה שבמערב כרתים לידי הגרמנים. אובדן מאלמה איפשר לגרמנים להטיס תגבורת כבדה ולהכריע את כוחות בעלות הברית.
שורה 43:
במאי כללה ההגנה על כרתים כ-9,000 יוונים. לרשות בעלות הברית עמדו גם צוערים מאקדמיית ה[[ז'נדרמריה]] ומגויסים מהמרכזים לאימון טירונים ב[[פלופונסוס]], שהועברו לכרתים כדי להחליף את החיילים המאומנים שנשלחו להילחם ביבשת. כוחות אלו היו כבר מאורגנים במספר [[רגימנט]]ים. הוחלט להשתמש בחלוקה הקיימת לארגון החיילים היוונים, יחד עם הוספת חיילים מנוסים אליהם שהגיעו מהיבשת.
התגבורת מ[[חבר העמים הבריטי]] הורכבה מחיל המשמר הבריטי המקורי בצירוף 25,000 חיילים ממדינות חבר העמים הבריטי שפונו מהיבשת. המפונים כללו יחידות שלמות תחת פיקוד עצמאי, יחידות מורכבות שהובאו על ידי מנהיגים במקום, יחידות ללא מפקדים מכל הסוגים שהונהגו על ידי הצבא ועריקים. רוב אנשים אלו חסרו ציוד כבד. בסך הכול היו כחמישה עשר אלף כוחות חי"ר של חבר העמים הבריטי שהיו ערוכים ללחימה, מתוגברים ב-5,000 חיילים שלא מחיל הרגלים שצוידו כחי"ר וסוללת ארטילריה (אוסטרלית).{{הערה|1=Long, p.218-219}}
בין הכוחות הללו היו גם חיילים ארצישראליים, מתנדבי היישוב לצבא הבריטי, ממגוון חילות כמו החפרים (פלוגות 603, 606, 602, 601, 604 ו - 608), חיל הקשר, חיל האוויר המלכותי ועוד, שרובם הגיעו לכרתים ב - 1 במאי 1941. סה"כ חיילים ארצישראליים 495 . אלו, לאחר התארגנות קצרה, החלו בעבודה על רציפי הנמל במפרץ סודה, תחת הפצצות קשות של ה[[לופטוואפה (ורמאכט)|לופטוואפה]] <ref>{{צ-ספר|מחבר=יואב גלבר|שם=תולדות ההתנדבות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד יצחק בן צבי|שנת הוצאה=תשל"ט 1979|כרך=ראשון, ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית והישובית 1939 - 1942|עמ=388, 391}}</ref>
ב-4 במאי שלח פרייברג הודעה למפקד הבריטי העליון במזרח התיכון גנרל [[ארצ'יבלד וייוול]] שבה ביקש פינויים של כ-10,000 איש שהיו ללא נשק. עם זאת רק מעטים מהם עזבו את כרתים לפני פרוץ הקרב.
כרתים הייתה חשובה לבריטים מכמה סיבות: ראשית, נמלים מצוינים סיפקו מקום עגינה נוח לצי המלכותי במזרח [[הים התיכון]]. שנית, שדות הנפט ב[[פלוישט]] שב[[רומניה]] היו בטווח הפצצה אווירית מכרתים. הגרמנים החלו בפשיטות הפצצה תכופות נגד האי. אלו, יחד עם דרישה למטוסים בחזית בצפון אפריקה כמו גם ההכרה של הבריטים בנחיתותם האווירית, הביאו בסופו של דבר את [[חיל האוויר המלכותי]] להעתיק את מטוסיו ל[[אלכסנדריה]] ובכך להעניק ל[[לופטוואפה]] עליונות אווירית (עם זאת במהלך הקרב הייתה הפעלה מוגבלת של מטוסים בריטיים ממצרים ומצפון אפריקה).
| |||