הקרב על כרתים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←כוחות בעלות הברית: קישור פנימי |
←הנסיגה, 28-31 במאי: הוספת תבנית ציטוט, תוכן חדש, מקורות |
||
שורה 194:
[[קובץ:Habour in Suda Bay where two ships are burning.jpg|שמאל|ממוזער|240px|עשן מיתמר משתי ספינות במפרץ סודה לאחר שנפגעו ממפציצים גרמניים]]
במהלך הפינוי האדמירל הבריטי [[אנדרו קנינגהם]] היה נחוש בדעתו ש"על הצי לא לאפשר לצבא להיות מובס". כאשר קציני צבא ביטאו את חששם שהוא עלול לאבד ספינות רבות מדי, השיב קנינגהם "לוקח שלוש שנים לבנות ספינה, אבל שלוש מאות שנים לבנות מסורת. אסור לנו לאכזב את הצבא" (ראה ציטוט מדויק לעיל).
קולונל קמפבל, המפקד בהרקליון, נאלץ להיכנע. רתימנו נפלה גם היא, ובליל ה-30 בחודש, כוחות אופנוענים גרמנים התקשרו עם כוחות איטלקיים שנחתו באותו היום ב[[מפרץ מיראבלה]]. המפקד האיטלקי באיי הדודקאנס הציע את עזרת אנשיו עוד מ-21 במאי, אך הבקשה הייתה צריכה לעבור דרך ערוצים גרמניים להרמן גרינג, שאישר לבסוף את המהלך משהתברר שהמאמץ הגרמני לא התקדם מהר כפי שתוכנן.
נסיגת הכוחות הבריטיים תחת לחץ הכוח הגרמני התנהלה בחוסר שליטה ואי סדר כמתואר על ידי מפקד הכוח הבריטי גנרל פרייברג:
{{ציטוט|תוכן=הדרך מסודה על פני כרתים לספאקיה חצתה גבעות תלולות ומעברי הרים... היו שם אמנם יחידות מגובשות שצעדו על נשקן, אך בעיקר היה זה ערב רב בלתי מאורגן שעשה את דרכו בעקשנות ותוך תלאות דרומה. היו שם אלפי גייסות ללא נשק, כולל הקפריסאים והארצישראלים ללא מנהיגות וללא משמעת... לא ניתן היה לצפות למשהו אחר מגייסות שלא אומנו מעולם כחיילים לוחמים... לעולם לא אשכח את אי הסדר וחוסר השליטה המוחלט... כאשר עשינו את דרכנו באיטיות בתוך הזרם האינסופי הזה של אנשים יגעים.|מקור=יואב גלבר, תולדות ההתנדבות, כרך ראשון, עמ' 397-8|תוכן במקור=מצוטט מ: D.M Davin: Crete (Official History of New Zealand in the Second World War) עמ' 383|אנגלית=|שפה=אנגלית|מירכאות=כן|אתר=http://nzetc.victoria.ac.nz/tm/scholarly/tei-WH2Cret-c10-2.html#n384}}
ב-1 ביוני, חמשת אלפים המגנים שנותרו בספאקיה נכנעו, אף שרבים פנו אל ההרים, המשיכו להתנגד וגרמו לכיבוש הגרמני בעיות במשך שנים.
שורה 223 ⟵ 227:
בעלות הברית איבדו 3,500 חיילים: 1,751 שנהרגו ומספר דומה שנפצעו, ומספר גדול מאוד של שבויים (12,254 מחבר העמים ו-5,255 יוונים). בנוסף היו 1,828 חללים ו-183 פצועים בקרב הצי המלכותי הבריטי.
מתוך סך השבויים הבריטים בקרב על כרתים, נפלו בשבי הגרמני כ - 120 חיילים ארצישראלים. רובם, כ - 110 השתייכו לפלוגה 606 של החפרים, ועשרת החיילים הנותרים השתייכו לפלוגות חפרים אחרות שהצליחו להתפנות מ[[קלמטה]] לפני כניעת הכוחות הבריטים שם. קיימות עדויות על שבויים יהודים נוספים שהסתירו בעת שבייתם את זהותם הארצישראלית והזדהו כבני לאומים אחרים<ref>{{צ-ספר|מחבר=יואב גלבר|שם=תולדות ההתנדבות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד בן צבי|שנת הוצאה=תשל"ט 1979|כרך=רביעי - בין בריטים, ערבים וגרמנים|עמ=146}}</ref>.
מספר גדול של אזרחים נהרגו בחילופי האש או שנהרגו כשנלחמו כפרטיזנים. אנשים רבים נורו בפעולות גמול גרמניות, הן במהלך הקרב והן בכיבוש שבא בעקבותיו.
| |||