הבדלים בין גרסאות בדף "סוסיתא (אתר ארכאולוגי)"

אין תקציר עריכה
(←‏קישורים חיצוניים: משה גלעד, סיור בסוסיתא הקסומה חושף עבר מפואר והווה מוזר, באתר הארץ, 9 ביולי 2020)
[[קובץ:Sussita-Hippos (10).JPG|שמאל|ממוזער|250px|תרשים האתר על שלט במקום]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 16605 Susita.JPG|250px|שמאל|ממוזער|חורבות סוסיתא מראה לכיוון מערב. משמאל נראית הקתדרלה ומימין לה אחת הכנסיות]]
[[קובץ:Plan of Sussita by Gottlieb Schumacher 1885.jpg|250px|ממוזער|שמאל| תוכנית של האתר הארכאולוגי סוסיתא כפי ששורטטה על ידי [[גוטליב שומאכר]] ב-1885ב־1885]]
[[קובץ:Sussita and Kinneret - Aerial photography May 2017.jpg|250px|ממוזער|שמאל|תצלום אוויר ממזרח של ההר המשקיף על קיבוץ [[עין גב]] והכנרת, מאי 2017]]
[[קובץ:War Memorial in Susita (Hippos).JPG|250px|ממוזער|שמאל|אנדרטה לזכר מפקד מוצב סוסיתא, סגן רמי זית, שנפל במקום ביום העצמאות 1967]]
[[קובץ:Sculpture of Pan from Hippos by Michael Eisenberg.jpg|ממוזער|250px|מסיכת האל פאן נמצאה בסוסיתא. המסכה בתום הניקוי המכני. שלב ראשון של תהליך השימור שנעשה בידי ד"ר אלכסנדר ירמולין, מנהל מעבדת השימור ב[[המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן|מכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן]], באוניברסיטת חיפה{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4637037,00.html מסכת אל יווני בת 2,000 שנה נמצאה בצפון]}}.]]
[[קובץ:פנים על ההר לכיוון צפון, התגלה ע"י אייל אסף בזמן צילום אווירי.jpg|ממוזער|פנים על ההר לכיוון צפון, התגלה על ידי אייל אסף בזמן צילום אווירי]]
'''סוסיתא''' הוא [[אתר ארכאולוגי]] הנמצא על גבעה במורדות [[רמת הגולן]], כ-2כ־2 ק"מ מזרחית ל[[הכנרת|כנרת]]. במקום שכנה העיר סוסיתא אשר הוקמה על כל שטח רמת ההר ונוסדה כעיר מדינה ([[פוליס]]) ככל הנראה באמצע [[המאה ה-2 לפנה"ס|המאה ה־2 לפנה"ס]] בידי ה[[סלוקים|ממלכה הסלאוקית]]. ההר מוקף מצוקים מכל עבריו ומחובר באוכף במזרחו לשאר רמת הגולן. רומו המרבי 144 מטר מעל פני הים. לעיר היו שני מעגנים בכנרת. הקדום והראשי מבין המעגנים נבנה בין [[קיבוץ]] [[עין גב]] וכפר הנופש עין־גב של ימינו. שרידי שוברי הגלים של המעגן נחשפים מעת לעת כאשר מפלס הכנרת נמוך במיוחד. העיר השתייכה ל[[דקאפוליס]] (עשר הערים) שהיו קשורות יותר בתרבותן ל[[יוון העתיקה|יוון]] ול[[רומא העתיקה|רומי]] מאשר לאוכלוסייה השמית בסביבתן.
 
מקור השם סוסיתא ב[[ארמית]] (סוסה) הוא תרגום שמה היווני של העיר - היפוס ([[יוונית]]: Ἵππος). סברה אחת היא, כי מקור שמה של העיר שאוב מצורת ההר שיש ומשווים לו חלקי צוואר וראש של [[סוס]]. שמה הערבי של העיר הוא קלעת אל־חוצןאל־חצן (قلعة الحصن) - מצודת הסוס. סברה נוספת לגבי מקור השם שטרם אוששה היא שקבוצת חיילים ממעמד הפרשים היו מייסדיה של העיר ומכאן שמה.
 
==היסטוריה==
===התקופה הנאוליתית קראמית והכלקוליתית===
 
במהלך החפירות נתגלו שרידים ספורים בני התקופות הנאוליתית קראמית והכלקוליתית. השרידים כולם נתגלו בשכבה האדמה המכסה את סלע ה[[בזלת]] של ההר ורק בסמוך למרכז ההר.
 
===התקופה ההלניסטית===
העיר נוסדה ככל הנראה באמצע המאה ה־2 לפני הספירה בידי הממלכה הסלאוקית. לא מן הנמנע כי במקום היה מוצב צבאי תלמי עד שנת 200 לפנה"ס ואילו לאחר [[קרב פניון]], כאשר כל המרחב הארץ־ישראלי עבר לשליטת הממלכה הסלאוקית שבסיסה בסוריה, הוחזק על ההר מוצב סלאוקי עד להפכיתו לעיר כמחצית המאה לאחר מכן. זאת ניתן ללמוד משמה היווני הרשמי של העיר אנטיוכיה של היפוס (ב[[יוונית]]: ΑντιόχειαἈντιόχεια τουτοῦ ΊππουἽππου).
 
העיר נוסדה ככל הנראה באמצע המאה ה־2 לפני הספירה בידי הממלכה הסלאוקית. לא מן הנמנע כי במקום היה מוצב צבאי תלמי עד שנת 200 לפנה"ס ואילו לאחר [[קרב פניון]], כאשר כל המרחב הארץ־ישראלי עבר לשליטת הממלכה הסלאוקית שבסיסה בסוריה, הוחזק על ההר מוצב סלאוקי עד להפכיתו לעיר כמחצית המאה לאחר מכן. זאת ניתן ללמוד משמה היווני הרשמי של העיר אנטיוכיה היפוס (ב[[יוונית]]: Αντιόχεια του Ίππου).
 
כעיר מדינה ([[פוליס]]), סוסיתא שלטה לא רק על העיר בין חומותיה אלא גם על שטחים נרחבים במזרח הכנרת ובעיקר ברמת הגולן. כבכל פוליס בעיר היו מקדשים, שווקים פתוחים וסגורים, תיאטרון, רחוב עמודים, בתי מרחץ, ביצורים ומבנים ציבוריים נוספים. גודל אוכלוסיית העיר הוגבל באספקת ה[[מים]] אליה שהתבססה על איסוף מי גשמים ב[[בור מים|בורות מים]] במהלך ה[[חורף]] ואמות מים קטנות מחרס מעין פיק ועין חרוב.
 
===התקופה הרומית===
 
בשנת 63 לפני הספירה כבש הגנרל הרומי [[פומפיוס]] את אזור [[סוריה]] ו[[ממלכת יהודה|יהודה]] ובכך סיים את שלטון [[חשמונאים|בית חשמונאי]]. סוסיתא נודעה בתקופה זו כאחת מה[[דקאפוליס]] (עשרת הערים). עשר ערים יווניות באזור סוריה, ישראל ובעיקר ירדן של היום, שתחומן התאפיין בתרבות ההלניסטית־רומית. בתקופה זו נהנתה סוסיתא מאוטונומיה יחסית והיא הטביעה [[מטבע]]ות מקומיות עם הטבעה של [[סוס]] לכבוד שם העיר.
 
===התקופה הערבית הקדומה===
 
[[בית אומיה]] פלשו לפלשתינה במאה ה־7, משלימים את הכיבוש בשנת [[641]]. השליטים הערביים התירו לתושבי סוסיתא הנוצריים להמשיך ולדבוק בנצרות, אך העיר המשיכה להידרדר. בחודש ינואר של שנת [[749]] בעקבות [[רעש שביעית|רעידת אדמה]] שהרסה את העיר, היא ניטשה ולא יושבה מחדש.
 
===התקופה הישראלית===
 
בהמשך להתקפות הערביות על [[עין גב במלחמת העצמאות]], נכבש המוצב הסורי שהיה במקום על ידי חברי קיבוץ [[עין גב]], במהלך [[קרבות עשרת הימים]]{{הערה|{{מעריב||עוד הבוקר נמשכו הקרבות|1948/07/19|00100}}}}. במקום הוקמה עמדה קדמית של [[צה"ל]] שניצלה את המבנה הטופוגרפי השולט של סוסיתא. עמדה קידמית זו שימשה את צה"ל עד [[מלחמת ששת הימים]]. בתחילת שנות ה-50ה־50 נסלל למקום דרך ג'יפים והוקם במקום רכבל, לצורך העברת אספקה לחיילים{{הערה|{{שערים|יהודה נחשוני|ליד הגבול הסורי|1952/05/14|00203}}}}. עד היום עדיין ניתן לראות בחלקה הצפוני מערבי של העיר את ה[[רכבל]] שנבנה על ידי סא"ל [[דוד לסקוב]]. כמו כן יש על ההר גם שרידים רבים של תעלות קשר ועמדות ירי שהיו חלק מהמוצב של צה"ל במקום. ביום העצמאות ה־19 של מדינת ישראל, ה' אייר תשכ"ז, נהרג מפקד המוצב סגן רמי זית. האנדרטה לזכרו נמצאת בקצה המערבי של ההר ולידה נטועים שני עצי זית.
 
בשנת 1956 סלל מע"צ כביש גישה להר בשביל תיירים{{הערה|{{שערים||כביש לסוסיתא|1956/04/26|00430}}}}.
 
==חפירות ארכאולוגיות==
[[קובץ:פסל ראש גבר מבזלת מקבר בסוסיתא.jpg|ממוזער|פסל ראש גבר עשוי בזלת. נמצא בתוך קבר בסוסיתא. מתוארך למאות ה-3ה־3 ועד ה-5ה־5 לספירה. מוצג בתערוכה על חפירות סוסיתא במוזיאון הכט בחיפה.]]
המחקר הארכאולוגי בסוסיתא נערך במסגרת סקריו של החוקר־מהנדס הרכבות הגרמני [[גוטליב שומאכר]] בשנת 1885. בתקופה זו ולאחריה זוהה האתר בטעות עם [[גמלא העתיקה]]. [[מנדל נון]], חבר קיבוץ עין־גב, היה בין הראשונים לסקור את סביבת הר סוסיתא ובעיקר חקר את המעגנים הקדומים שלשפת הכנרת. החפירות הראשונות באתר נערכו במסגרת חפירות הצלה של אגף העתיקות בין השנים 1950–1954 עת הוקם על ההר מוצב קדמי של צה"ל אל מול הגבול הסורי, שחייליו חפרו לשם ביצורים ואיסוף עתיקות{{הערה|{{הארץ1||בעין גב וסוסיתא שמעבר לכנרת|1948/10/08|00308}}}}. החפירות נערכו בידי הארכאולוגים הישראלים: [[רות עמירן]]{{הערה|{{הצופה||מפעולות מחלקת העתיקות, סוסיתא|1951/10/18|00322}}}}, [[מיכאל אבי-יונה|מיכאל אבי־יונה]], [[עמנואל דמתי]] ו[[קלר אפשטין]]. עיקר הממצא מחפירות אלה כלל כנסייה ביזנטית, שכונתה הקתדרלה של סוסיתא, שכן הייתה ככל הנראה מקום מושבו של ה[[אפיסקופוס]]. כן נחשפו אזור שער העיר המזרחי וחלקים מה[[דקומנוס]] מקסימוס{{הערה|{{הצופה||שרידי העיר סוסיתא מתקופת הבית השני|1952/11/16|00408}}}}.
 
 
==אזכורים בתלמוד==
ב[[תלמוד ירושלמי]] ב[[מסכתתלמוד שביעיתירושלמי|תלמוד הירושלמי]] פרק ב{{ירושלמי|שביעית|ו'|א|ללא=שם}} נזכרת סוסיתא כעיר הפטורה מ[[תרומות ומעשרות]] בשל היותה עיר נכרית, והמשויכת לחבל ארץ המוזכר ב[[ספר {{תנך|שופטים]] י"א|יא|ג|קצר=כן}} בשם: "[[ארץ טוב]]" (המחוז אליו ברח יפתח הגלעדי מפני אחיו).
 
בנוסף, נזכרת כעיר של [[גויים]] ו[[עבודה זרה]]: {{ציטוטון|שניםשנַים שיצאו מעיר אחת שרובה גוים כגון הדא סוסיתה'''סוסיתא''', אחד הכל מכירין אותו שהוא ישראל. ואחד אין אדם מכירו – חבירו מכירו, מהו שיעשה כאחד מן השוק להעיד עליו?}}{{הערה|[[תלמוד {{ירושלמי]], [[מסכת |ראש השנה]], י"א, |ב'|א}}; [[מסכת {{ירושלמי|כתובות]], י"|ב, ב'.|ד}}}}
 
==העיירות בתחום סוסיתא==
הן ב[[תוספתא]]{{הערה|{{ויקיטקסט|תוספתא/שביעית/ד|תוספתא, [[מסכתבמסכת שביעית]], פ"ד, י.'}}}}, הן ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[{{תלמוד ירושלמי]], [[מסכת |דמאי]], פ"|ב, כב, ע"ד.|א}}}} והן ב[[פסיפס]] [[כתובת רחוב]]{{הערה|כתובת רחוב, שורות 9-10.}} נזכרות "העיירות האסורות" ב"תחום סוסיתה". הכוונה לעיירות, שבשל ריבוי תושביהן היהודים באותה עת, חויבו בקיום [[המצוות התלויות בארץ]], למרות היותה של סוסיתה עיר [[נכרי]]ת.
 
בין עיירות אלה נמנות במקורות האמורים העיירות הבאות: '''נוב''' (שמה השתפר בשם "נאב", [[נוב]] של ימינו, שימור השם - "נאב"), '''חספייה''' (שמה השתפר בשם "ח'ספין", [[חיספין]] של ימינו, שימור השם - "ח'ספין"), '''כפר יחרוב''' (שמו השתפר בשם "כפר חרב", [[כפר חרוב]] של ימינו, שימור השם - "כפר חרב"), '''כפר צמח''' (ייתכן [[צמח]] של ימינו, שימור השםשהשתמר -בשם "סמח'"), '''[[עינוש]]''' (לפי הסברה שימור השם - "עין עוואניש" שלמרגלות [[מצפה אופיר]]{{הערה|שם=מאמר|[http://www.academia.edu/4819889/Hartal_-History_from_Land_of_Ituraen Hartal -History from Land of Ituraen] מאמר
בעמ' 345.}}), וכן '''[[עיון (עיר תלמודית)|עיון]]''' (ככל הנראה "ח'רבת עיון" שמעל [[חמת גדר]]{{הערה|שם=מאמר}}).
 
==מלחמת העצמאות==
ב[[מלחמת העצמאות]] נתפס ההר על ידי [[הצבא הסורי]], אשר פלש לישראל לאחר הקמתה. הדבר היווה איום מתמיד על [[קיבוץ]] [[עין גב]], עליו הר סוסיתא חלש. בלילה שבין 17ה־17 ו-18וה־18 ביולי 1948, נכבש המקום על ידי מחלקת לוחמים, חברי הקיבוץ ותושבי [[עמק הירדן]], אשר יצאו מעין גב.
 
== לקריאה נוספת ==
* [[מנחם מרקוס]], '''מדריך ישראל החדש''', כרך 2: החרמון והגולן, ירושלים: [[הוצאת כתר]], עמ' 183.
* מ' גפן וג' גל (עורכים), '''ספר הכנרת''', 1992, עמ' 200–207.
* חיים בן דוד, מפעל המים של סוסיתא, '''אמות מים קדומות בארץ ישראל''' - קובץ מאמרים, בעריכת [[דוד עמית]], [[יזהר הירשפלד]] ו[[יוסף פטריך]], ירושלים: הוצאת [[יד בן צבי]], 1989, עמ' 133–140.
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.hayadan.org.il/archeological-mysteries-2908138/ תעלומה ארכאולוגית בחפירות אוניברסיטת חיפה בעיר העתיקה סוסיתא: מה עושה פקק מודרני של בירה בתעלת ניקוז סגורה מלפני 2000 שנים?]
* מיכאל איזנברג, [http://hippos.haifa.ac.il/images/Publications/kadmoniot_151-eisenberg.pdf סוסיתא–היפוס: מפוליס רומית בדקפוליס לעיירה אומיית דועכת מחידושי עונות החפירה האחרונות (2012–2015)], [[קדמוניות]] 151, תשע"ו
* {{ynet|איתי בלומנטל|פסיפס צבעוני מהמאה ה-5ה־5 התגלה בגולן|5581320|4 בספטמבר 2019}}
* {{תמונות}} {{הארץ|משה גלעד|סיור בסוסיתא הקסומה חושף עבר מפואר והווה מוזר|1.8979156|9 ביולי 2020}}