סוסיתא (אתר ארכאולוגי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הסרת קישורים עודפים, הגהה
שורה 45:
כעיר מדינה ([[פוליס]]), סוסיתא שלטה לא רק על העיר בין חומותיה אלא גם על שטחים נרחבים במזרח הכנרת ובעיקר ברמת הגולן. כבכל פוליס בעיר היו מקדשים, שווקים פתוחים וסגורים, תיאטרון, רחוב עמודים, בתי מרחץ, ביצורים ומבנים ציבוריים נוספים. גודל אוכלוסיית העיר הוגבל באספקת ה[[מים]] אליה שהתבססה על איסוף מי גשמים ב[[בור מים|בורות מים]] במהלך ה[[חורף]] ואמות מים קטנות מחרס מעין פיק ועין חרוב.
 
בתקופת ה[[חשמונאים]], בשנת 80–83 לפני הספירה, וישאו הטועניםלפי כיהערכה אחרת, כבר בשנת 101 לפנה״ס{{מקור}}, נכבשה העיר בידי [[אלכסנדר ינאי]] ועל פי ההיסטוריון [[יוספוס פלביוס]] אנשי העיר אולצו להתגייר ועברו [[ברית מילה]].
 
===התקופה הרומית===
שורה 90:
 
==אזכורים בתלמוד==
ב[[תלמוד ירושלמי]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמודבתלמוד הירושלמי]] ב{{ירושלמי|שביעית|ו|א|ללא=שם}} נזכרת סוסיתא כעיר הפטורה מ[[תרומות ומעשרות]] בשל היותה עיר נכרית, והמשויכת לחבל ארץ המוזכר ב{{תנך|שופטים|יא|ג|קצר=כן}} בשם "[[ארץ טוב]]" (המחוז אליו ברח יפתח הגלעדי מפני אחיו).
 
בנוסף, נזכרת כעיר של [[גויים]] ו[[עבודה זרה]]: {{ציטוטון|שנַים שיצאו מעיר אחת שרובה גוים כגון הדא '''סוסיתא''', אחד הכל מכירין אותו שהוא ישראל ואחד אין אדם מכירו – חבירו מכירו, מהו שיעשה כאחד מן השוק להעיד עליו?}}{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|ב|א}}; {{ירושלמי|כתובות|ב|ד}}}}