חרדים לאומיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא הייתי מגדיר את בן גביר חרדלי
שורה 44:
קיימים בציבור ה"חרדי־לאומי" שני סוגים עיקריים של מוסדות תיכוניים. "ישיבה תיכונית־תורנית" ו"[[ישיבה קטנה לאומית]]".
 
בישיבות התיכוניות-תורניות חומר הלימודים הוא במתכונת שבה [[לימודי קודש]] תופסים את מרבית יום הלימודים אך אחרי הצהריים לומדים [[לימודי חול]] על מנת לקבל [[תעודת בגרות]] בדומה לישיבות תיכוניות רגילות, אלא שהדגש בהן רב יותר על לימודי קודש, הקפדה הלכתית והתאמה להשקפת העולם של ה"חרדים-לאומיים". בין הישיבות התיכוניות התורניות הידועות ניתן למנות את "[[ישיבת ירושלים לצעירים]]" (ישל"צ), [[ישיבת מצפה יריחו]], [[ישיבת מקור חיים]] ו[[ישיבת בני צבי]].
 
[[ישיבה קטנה לאומית|הישיבות הקטנות-לאומיות]] קמו בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] וכיום פועלות כשבע מהן. בישיבות מסוג זה אין כלל [[לימודי חול]] בדומה לישיבות הקטנות החרדיות. בחלקן ניתן להשלים בשנה הרביעית לימודי חול אחרי הצהריים כדי לקבל [[תעודת בגרות]] מינימלית. הוותיקה שבהן, "[[ישיבה קטנה לאומית#הישיבות כיום|מעלה חבר]]", הוקמה בשנת תש"ן על ידי הרב [[משה בלייכר]].